תביעת לשון הרע בסכסוך משפחתי, בשל דוא"ל שנשלח בתפוצה רחבה (פסק-דין, משפחה קריות, השופטת גילה ספרא-ברנע):

העובדות: התובעות, בתו של הנתבע וגרושתו, הגישו נגד הנתבע תביעת לשון הרע. הפרסום נשלח בדואר אלקטרוני למספר גורמים בארגון אליו משתייכים הצדדים, כמו גם למקום העבודה של הבת ולבעלה של הבת. 

נפסק: האב אישר כי שלח את הדוא"ל לכל הנמענים והוסיף כי ביקש מהנמענים שיזהירו אנשים אחרים. השימוש במילים הקשות "רמאות? הונאה? שוד?..." וכן בתוכן הפרסום אינו ניתן לפרשנות אחרת, אלא כפרסום שיש בו משום לשון הרע. האב העיד כי הוא רואה בבת ובאם "פושעות", שביצעו כלפיו "הונאה" "רימו" ו"גנבו", וזה המסר שביקש להעביר לנמעני ההודעה. מדובר בלשון הרע. מדובר בדוא"ל שנשלח בתפוצה רחבה, כולל בקשת האב להפיצו הלאה. לא עומדת לאב הגנת אמיתות הפרסום או העניין לציבור. לאב לא רק שלא עומדת חזקת תום הלב, אלא הפרסומים שביצע מקיימים את החזקה בדבר חוסר תום לב. התובעות לא הוכיחו נזק. הולם לפצות את התובעות בגין הבושה והפגיעה בשם הטוב בקהילה סגורה ולבת גם במקום עבודה, והכל בכוונה לפגוע וללא חרטה או התנצלות, בסך 30,000 ש"ח לבת ו-15,000 ש"ח לאם (והוצאות בסך 5,000 ש"ח).