הסטודנטים הפרו זכויות יוצרים בספר לימוד כשהפיצו אותו בקבוצת ווטסאפ (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת כרמלה האפט):

העובדות: התובע, הנדסאי בניין במקצועו, הוציא לאור ספר לימוד בשם "פרויקט גמר – ניהול האתר, המדריך השלם". הנתבעים הם סטודנטים להנדסת בניין. הנתבע 1 הזמין את הספר מאתר האינטרנט של התובע. התובע טען כי הנתבעים העתיקו את פרק השאלות והתשובות של הספר, והפיצו אותו בקבוצת WhatsApp של סטודנטים בתחום, תוך הפרת זכויות יוצרים. הנתבע 1 טען כי כל שעשה היה לשלוח את פרק השאלות והתשובות לחבר (הנתבע 2), עמו למד לבחינה. הנתבע 2 טען כי זכות היוצרים של התובע לא הופרה.

נפסק: פרק השאלות והתשובות של הספר הוא יצירה ספרותיות המוגנת בזכות יוצרים. דרישת הקיבוע מתקיימת. בפרק משתקפת תרומה אינטלקטואלית של התובע, כמו גם עמל, השקעה ויצירתיות. אין מדובר בליקוט של שאלות מבחינות קודמות ותו לא, כי אם בהגיית השאלות עצמן בהשראת שאלות קודמות, ובעיקר בכתיבת פתרונות מפורטים ויצירתיים, ועריכתם בצורה נוחה ובהירה לצורך הכנת התלמידים לבחינה באופן מיטבי. שמו של התובע מופיע על כל אחד ואחד מעמודי הספר ומשכך חזקה כי הוא היוצר של פרק השאלות והתשובות. חזקה זו לא נסתרה. 

הנתבע 1 סרק את פרק השאלות והתשובות, ארגן אותו בשני קבצים, ושלח את הקבצים לנתבע 2 בלבד באמצעות הווטסאפ. פעולות אלה הן בגדר העתקה. אין צורך בהעתקה מלאה של יצירת המקור, אלא די כי הועתק חלק מהותי שלה על מנת לקבוע קיומה של הפרה. פרק השאלות והתשובות הוא, מבחינה כמותית, כשליש מהספר. מבחינה איכותית מדובר בפרק מהותי. הנתבע 1 הפר את זכות היוצרים של התובע בדרך של העתקה.

הנתבע 2 קיבל בווטסאפ את הקבצים מהנתבע 1 , והעביר אותם לקבוצת ווטסאפ המונה 15 משתתפים מלבדו. אין בידי לקבל את טענתו כי פעולת העברת הקבצים איננה בגדר הפרת זכות יוצרים. עם העברת הקבצים לקבוצה נוצר עותק של הקבצים בשרתי ווטסאפ, המהווה "אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר", שהוא בגדר העתקה לפי סעיף 12 לחוק זכות יוצרים. בהתאם להגדרות של כל משתמש ווטסאפ, יתכן כי תתבצע גם הורדה אוטומטית של הקובץ המועבר למכשיר הטלפון של המשתמש, שהוא עותק נוסף מעבר לעותק שכבר נוצר בשרתי החברה. הפעולה שביצע הנתבע 2 עולה כדי העתקה, המפרה את זכות היוצרים של התובע. משלוח הקבצים בקבוצה עולה גם כדי העמדה לרשות הציבור. עם משלוח הקבצים ניתנת לכלל חברי הקבוצה גישה לקבצים אלה במקום ובמועד לפי בחירתם.

הנתבעים השתמשו ביצירה באופן מפר, שלא עבור עצמם בלבד. השימוש שנעשה על ידי הנתבעים איננו לצורך לימוד עצמי בלבד וממילא לא הוכחה הוגנות השימוש. לא ניתן להחיל את הגנת השימוש ההוגן על השימוש שנעשה ביצירה על ידי הנתבעים. השימוש פונה לאותו שוק יעד בדיוק אליו פונה היצירה באמצעות התובע כבעליה. התובע מתפרנס ממכירת עותקים מספרו לסטודנטים להנדסת בניין.הנתבעים יפצו את התובע ב-30,000 ש"ח ויישאו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.