עו"ד בראשי תפצה פרקליט במחוז דרום על פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות (פסק-דין, שלום ת"א, השופט דן סעדון):

העובדות: תביעה לתשלום פיצוי כספי, פרסום התנצלות ומתן צו למחיקת פרסומי הנתבעת על התובע, שהם לטענתו הוצאת לשון הרע. התובע הוא פרקליט בפרקליטות מחוז דרום. הנתבעת היא עו"ד הפועלת, בין היתר, באמצעי תקשורת שונים וברשתות חברתיות. התביעה עוסקת בפרסומים של הנתבעת על שיחה שקיים התובע עם מתמחים בעת טיפולו בכתב אישום בנושא עבירות מין. הפרסומים הם פוסט של הנתבעת בפייסבוק, שידור בתחנת הרדיו גלי-צה"ל, ו"ציוץ" של הנתבעת בטוויטר. הנתבעת טענה, בין היתר, כי עומדת לה הגנת תום הלב ביחס לכלל הפרסומים וכי ביחס לפרסום בפייסבוק עומדת לה הגנת "אמת בפרסום".

נפסק: שניים משלושת הפרסומים נעשו ברשתות חברתיות. פרסום אחד נעשה ברדיו. הצדדים לא חלקו על כך כי כיום פרסום באינטרנט וברשתות החברתיות הוא פרסום לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. הפרסום בפייסבוק טומן בחובו לשון הרע על התובע. ציטוט אמירת התובע שולח מסר שלילי ביחס אליו. הוא מציג את התובע שאוחז בדעה אישית או מקצועית הנוטה לבטל את חומרת העבירה של ביצוע מעשה מגונה. אשר לפרסום ברדיו, יכול המאזין הסביר להבין מתוך לשון הפרסום והנסיבות החיצוניות האופפות אותו כי הוא מתייחס לתובע, גם אם שמו אינו נזכר במפורש. גם הפרסומים ברדיו ובטוויטר כוללים לשון הרע על התובע. נכון לראות בכל אחד מהפרסומים כפרסום העומד בפני עצמו לצורך פסיקת פיצויים. הוכח כי אמירת התובע לא שיקפה עמדה אישית או מקצועית. מדובר באמירה שנאמרה במסגרת שיח עיוני דידקטי בינו למתמחים, ששיקפה את עמדתו המקצועית של התובע ביחס לראיות הנדרשות לביסוס אחד מיסודות העבירה של ביצוע מעשה מגונה. "האמת" אותה התיימרה הנתבעת לפרסם נעדרה פרטים המשנים את הרושם המתקבל מן הפרסום באופן כזה שהגנת האמת בפרסום אינה יכולה לעמוד לה. לנתבעת לא עומדת גם הגנת תום הלב. פרסומי הנתבעת לא נעשו "בכוונה לפגוע". הנתבעת תפצה את התובע ב-85,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 15,000 ש"ח. נדחתה העתירה לפרסם התנצלות. הנתבעת תסיר את הפרסומים בפייסבוק ובטוויטר.