תביעה קטנה נגד בוקינג הגיעה עד לבית המשפט העליון (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט אלכס שטיין):
העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 8797-12-22], שדחה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 48602-02-22] ועל החלטת ביניים שניתנה בתביעה [בה נקבע כי בוקינג ישראל היא כתובת להמצאת כתבי בי-דין לבוקינג העולמית]. בתביעה נדחו טענות המבקשת כי המשיבות לא צירפו את המלון כנתבע וכי אינה אחראית למידע המוצג באתר Booking.com. נפסק כי המלון שהזמינו המשיבות באמצעות האתר דרש דרישה שלא הייתה מחויבת באותה עת לפי החוק האיטלקי הנוגע לתקופת הקורונה; כי המידע לא פורסם באתר; וכי המבקשת התרשלה בכך שלא מנעה את הצגת המידע החסר באתר, ולכן היא אחראית לעוגמת הנפש שנגרמה למשיבות. המבקשת חויבה לשלם לכל אחת מהמשיבות 2,000 ש"ח, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין הצדקה לתת רשות ערעור בנסיבות המקרה. מכאן בקשת רשות הערעור הנוספת.
נפסק: דין הבקשה להידחות. מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו-כן, מדובר ברשות ערעור בהקשר של תביעה קטנה, שרשות ערעור בהקשר שלה צריכה להינתן במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור "רגילות", ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר. אחרת, תסוכל כוונת המחוקק, שמשמעה הליך חסכוני שאינו מטיל הוצאות גדולות על הצדדים, ומהיר, שאינו גוזל מזמנם יתר על המידה. מקרה זה אינו מגלה "עוול זועק" או "שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".
בניגוד לניסיון המבקשת לשוות לפסה"ד בתביעה קטנה נופך עקרוני והכרעה בשאלה משפטית כללית, עיון בפסה"ד מגלה כי הוא עוסק בנסיבות ספציפיות ובפרסום הספציפי עליו הסתמכו המשיבות. ביהמ"ש לתביעות קטנות לא קבע כי פלטפורמה אינטרנטית, ככזאת, אחראית לכל מצגיה. כל שנקבע הוא כי בהתחשב בנסיבות ההתקשרות ובהן: תקנונה של המבקשת, ציפיותיהן הסבירות של המשיבות, והאופן בו המבקשת מציגה עצמה ללקוחותיה, יש להטיל על המבקשת אחריות למצגים מסוימים שמוצגים באתר. הכרעה זו ניתנה בהתאם לנסיבות שעמדו בפני ביהמ"ש, ובפרט בהתייחס למצג מושא התביעה הקטנה. לכן, הכרעה כאמור יכולה להשתנות בהתאם לשינוי בנסיבות, כדוגמת שינוי במצגיה של המבקשת ללקוחותיה.
הדרישה להכרעה עקרונית בנוגע למעמדן של פלטפורמות, ככאלה, שהעלתה המבקשת, היא שגויה. אחריותה של כל פלטפורמה ופלטפורמה ללקוחות צריכה להתברר בהתייחס לנסיבותיה הספציפיות, ובהן התקנון של אותה פלטפורמה והמצגים שהיא מציגה ללקוחותיה. זאת מאחר שפלטפורמות אינטרנטיות ואחרות מאמצות לעצמן מודלים כלכליים שונים ומגוונים להפקת רווחים. הבקשה נדחתה. המבקשת תישא בהוצאות בסך 12,000 ש"ח.