צריך להביט מבעד לעיני המשיבה שעליה להגיע לישראל, ולא כמי שחיים במציאות ביטחונית מורכבת יום יום (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופט עוז ניר נאוי, 14.5.2024):

העובדות: בקשת חברת "מרצדס-בנץ" (המשיבה 8) כי שניים מעדיה והמומחה מטעמה ייחקרו בחקירה נגדית בהיוועדות חזותית (VC) מלונדון. הבקשה היא במסגרת הליך לאישור תובענה כייצוגית, שהגישו בעלי רכבים נגד המשיבה, בטענה לכשל בכריות האוויר המותקנות ברכביה. הטעמים שבבסיס הבקשה נשענים על המצב הבטחוני בישראל, בשים לב למדיניות המשיבה האוסרת על עובדיה לנסוע לאזורי מלחמה, לרבות לישראל. בעלי הרכבים שהגישו את בקשת האישור התנגדו לבקשה.

נפסק: יש להיעתר לבקשה. התנאים לקיים עדות בהיוועדות חזותית קבועים בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018. קודם לכך קבע ביהמ"ש העליון שלוש אמות מידה עיקריות להכרעה בבקשה למסירת עדות בהיוועדות חזותית: הגשת הבקשה בתום לב, רלוונטיות העדות וקיומה של סיבה טובה לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדות בביהמ"ש. נקבעו גם שיקולים נוספים, כגון האם קיימת חשיבות מיוחדת להתרשמות ממהימנות העד, האם קיימת אפשרות לקיים חקירה נגדית אפקטיבית, מהי יכולת בעל הדין להשפיע על העד להגיע ארצה וכן החשש מפגיעה בתקנת הציבור. כללים אלה רלוונטיים גם כיום. אכן "דרך המלך" היא ששמיעת עדים נעשית בבית המשפט, בכדי שניתן יהיה להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מן העדות. ודאי שהדברים נכונים כשמדובר בעדות מורכבת נרחבת ובשפה זרה. מגמת הדין כיום היא להרחיב ולהקל את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית במקרים המתאימים. אל לנו להביט בעניין כמי שחיים במציאות הביטחונית המורכבת יום יום, אלא מבעד לעיני המשיבה. הדברים מתחדדים כשמדובר במשיבה בהליך לאישור תובענה ייצוגית, אשר ההליך נכפה עליה, ולא בתובע שיזם את ההליך. ניתן לקבל את טענת מרצדס כי ההגעה לישראל בתקופה זו תקשה על העדים מטעמה. מדובר בעדים שמסרו תצהירים, והמומחה מטעמה, שעדויותיהם חיוניות לשאלות שבמחלוקת.