יש לקבל את הבקשה להוספת ראיה שכן היא בליבת הגנת המשיבה (החלטה, שלום ת"א, השופטת אפרת בוסני):

העובדות: בקשת המשיבה להוספת ראיות: תוכן הודעה שנשלחה למבקשת בתום שיחת טלפון, לוג שיחת הטלפון, מידע על קובץ השמע של השיחה, ואישור משלוח. המבקשת הגישה נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה כי המשיבה הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחה דברי פרסומת ללא הסכמת הנמענים. המשיבה טענה מנגד כי לאחר שיחת טלפון עם המבקשת נשלח אליה לטלפון מסרון המודיע לה על צירופה למועדון הלקוחות של המשיבה, תוך מתן אפשרות פשוטה להסרה, לפי הוראות סעיף 30א(ג) לחוק. הבקשה להוספת ראיה הוגשה לאחר שהוגשו תגובת המשיבה לבקשת האישור, תשובת המבקשת לתגובה, ולאחר דיון מקדמי בבקשת האישור. המבקשת התנגדה להוספת הראיות.

נפסק: יש להתיר לצרף את המסמכים המבוקשים כראיה. בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, היה על המשיבה לצרף את כלל ראיותיה לתגובה לבקשת האישור. אולם אין מדובר בכלל בל יעבור. ניתן להיעתר לבקשה להוספת ראיות בהליך של תובענה ייצוגית, כאשר הראיות הנוספות דרושות לבירור האמת. הגישה ככלל היא גישה מקלה, כשהבקשה מוגשת כשההליך בראשיתו, וכל עוד הבקשה לאישור אינה בקשת סרק ויש יסוד סביר להניח כי התיקון המבוקש יתרום להכרעה במחלוקת. יישום שיקולים אלה מצדיק את קבלת הבקשה. הבקשה להוספת הראיות הוגשה בשלב מוקדם של ההליך, בטרם הוחל בבירור מהותי של בקשת האישור. במוקד הגנת המשיבה טענתה כי לאחר השיחה הטלפונית עם המבקשת, נשלח למבקשת מסרון בו הודע למבקשת שצורפה למועדון הלקוחות של המשיבה. המבקשת מכחישה שקיבלה את המסרון וטוענת שמדובר בטענה שקרית. השאלה האם המסרון אכן נשלח למבקשת והתקבל על ידי המבקשת היא בליבת הגנת המשיבה ובירורה מהותי ונדרש ביתר שאת לאור הכחשתה הנחרצת של המבקשת את קבלת המסרון.