אישור בקשה לנהל תביעה ייצוגית על הפרת חוק הספאם (החלטה, שלום ת"א, השופט ליאור גלברד, 12.5.2024):
העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקש טען כי קיבל מסרון פרסומי מהמשיבה, ללא הסכמתו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש טען כי המשיבה אינה מאפשרת לנמענים לבקש הסרה כדין, אלא באמצעות קישור, וכי המשיבים הנוספים, נושאי משרה ובעלי שליטה במשיבה, אחראים אף הם להפרות. המשיבה טענה, בין היתר, כי היא מספקת עזרה במשק בית לשכירים ולעצמאים, וכי שירותי הדיוור שלה מתבצעים באמצעות חברה חיצונית מתמחה. המשיבה טענה עוד כי פנתה ללקוחות וקיבלה אישור למשלוח הודעות כדין, בין בשיחות ובין בדרכים אחרות וכי בעת אירוע חד פעמי שלחה עובדת החברה הודעה למבקש בטעות והוא, מצידו, עט עליה כמוצא שלל רב.
נפסק: מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית. המשיבה לא עמדה בנטל להראות שעניינו של המבקש בא בגדר טעות נקודתית. לכאורה קיימת קבוצה משמעותית של נמענים שהמשיבה שלחה אליהם דברי פרסומת ללא הסכמה. המבקש הניח תשתית ראייתית מספקת המצביעה לכאורה על התנהלות שיטתית מפרה, לרבות תצהירי עדים נוספים שהמשיבה שלחה אליהם מסרונים דומים לזה שנשלח למבקש, המבססים מסקנה לכאורית שהמשיבה שלחה מסרונים לנמענים ללא קבלת הסכמה, באופן שיטתי, בניגוד לסעיף 30 א(ב) לחוק. התשתית הראייתית מבססת טענה להפרות נוספות, שכן שהמסרונים אינם מכילים פרטים מזהים של המפרסם, וכן דבר הפרסומת אינו מאפשר הסרה באמצעות משלוח מסרון או בדרך סבירה אחרת.
קישור להסרה מקום שבו השולח אינו מזוהה ופרטיו אינם ידועים אינו נחשב כאפשרות סבירה להסרה. חשש המבקש והעדים להקליק על הקישור להסרה, בנסיבות כאמור, נחזה להיות מוצדק ולכל הפחות סביר. חשד שמדובר בתוכנה זדונית שתגרום נזק למקבל ההודעה הוא לגיטימי. קישור להסרה בנסיבות אלה אינו עומד בדרישות החוק. המשיבה לא הרימה את הנטל לשכנע בטענת הטעות הנקודתית. גרסה זו מעוררת קשיים מהותיים. זוהי גרסה רזה, כללית, עמומה וחזרתית. היא נטולת פרטים ואף כמעט ריקה מתוכן. היעדר פרטים מזהים של משיבה 1 במסרונים מצביע לכאורה על כוונה לטשטש עקבות במטרה להימנע מתביעות ספאם.
גם גרסת המשיבים בדבר קבלת הסכמות למשלוח דברי פרסומת בשיחות טלמרקטינג מעוררת תמיהה, שנותרה ללא מענה, שמחזקת את ראיות המבקש לכך שנשלחו דברי פרסומת ללא קבלת הסכמה באופן שיטתי. לא עלה בידי המשיבים לבסס בראיות מדיניות של קבלת הסכמה למשלוח דברי פרסומת. הוכחה קבוצה במידה הנדרשת; כי קיימות שאלות מהותיות משותפות של עובדה ומשפט; וכי בירור התובענה במתכונת ייצוגית הוא יעיל והוגן.
די בתשתית הקיימת כדי לבוא למסקנה שקיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה גם בעניין המשיבים 5-2, תוך ייחוס אחריות אישית לפי דיני הנזיקין או לפי הדוקטרינה של הרמת מסך. קיימות אינדיקציות לכך שנעשה ניסיון להשתמש לרעה באישיות המשפטית של משיבה 1 במטרה לחמוק מאחריות בגין משלוח דברי הפרסומת. לעניין הטענה כי לא נגרם ראש נזק של פגיעה בפרטיות - יש ממש בטענת המשיבים. פגיעה בפרטיות אינה ראש נזק אלא עילת תביעה אחרת שלא נטענה ולא בוססה משפטית או ראייתית בנסיבות התיק. אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית בטענה של פגיעה הפרטיות.