הנתבעת מתנגדת לרפואה קונבנציונלית ופרסמה לשון הרע על רופאה (פסק-דין, שלום הרצליה, השופטת הדסה אסיף):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא רופאה מומחית ברפואה פנימית. לטענתה הנתבעת פירסמה בקבוצות שונות 4 פירסומים שיש בהם לשון הרע כלפיה, וזאת כחלק ממאבק הנתבעת נגד הרפואה הקונבנציונלית בכלל, ונגד חיסונים בפרט. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה על הסף, מאחר ולטענתה מדובר בתביעת השתקה וכי הדברים שכתבה אינם עולים לכדי לשון הרע. לטענתה, הפרסומים הם ביקורת מותרת.

נפסק: אמירה כי התובעת הביאה מטופלת שלה למצב הבריאותי הקשה שהיא נמצאת בו, וודאי שיש בה משום לשון הרע כלפי התובעת. כך גם האמירה כי רופאי אותה מטופלת, שהנתבעת נוקבת בשם ובתיאור של התובעת כאחת מהם, "מדרדרים את מצבה", וכן אמירה נוספת. הנתבעת לא הכחישה את הפרסום של הדברים. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את הגנת "אמת בפרסום" ולהראות שהדברים שפרסמה על התובעת הם אמת. גם הגנת תום הלב אינה עומדת לנתבעת. לנוכח השתלחותה של הנתבעת בפירסומים נשוא התביעה, לא מדובר בפרסום בתום לב. אין מדובר כלל בהבעת דעה. מדובר בפירסומים המתיימרים לתאר עובדות. משאין לנתבעת מידע מבוסס על הדברים שפירסמה, לא ניתן לקבל את טענתה כאילו הייתה לה חובה לפרסמם. בקביעת סכום הפיצוי יש לקחת בחשבון שאמנם מדובר ב-4 פירסומים, אולם לא מדובר בפירסומים נפרדים לגמרי, אלא במסכת אחת. הפירסומים נעשו באופן מכוון על-מנת לפגוע בתובעת, ובהתחשב בתפוצת הפרסומים, יש לקבוע פיצוי לתובעת בסך 80,000 ש"ח, בצירוף הוצאות בסך 15,000 ש"ח.