אין תחולה לתניית שיפוט זר בדף פנימי באתר הנתבעת, אליה היא מפנה בחשבוניות מטעמה (החלטה, מחוזי חיפה, השופט מאזן דאוד, 7.4.2024):

העובדות: בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף מטעמי פורום בלתי נאות, בטענה לתניית שיפוט זר. התובעת מייבאת ומוכרת בישראל מוצרי פרזול לבית, והיא מייצגת בישראל חברות זרות ובכלל זה ייצגה את הנתבעת, כמפיצה וסוכנת בלעדית, במשך כארבעים שנים. הנתבעת היא חברה מגרמניה, המייצרת פתרונות אחסון חכמים. בתביעה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי שמקורו בסיום ההתקשרות בין הצדדים. הנתבעת טענה כי הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בעיר אוסנברוק בגרמניה, בשל תניית שיפוט בין הצדדים. הנתבעת טענה כי היחסים בין הצדדים כפופים לתנאי המסחר שלה, המצויים באתר הנתבעת, באמצעות תנאי המפנה אליהם בסיום כל אחת מהחשבוניות שנמסרו לתובעת. התובעת התנגדה לבקשה.

נפסק: הבקשה נדחתה. בפסיקה נקבעו דרישות דווקניות החלות על פרשנות תניית שיפוט זר, שצריכה להיות חד משמעית, מפורשת וברורה בנוסחו של הסכם, ועל כך שאין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא. כשם שעל תניית השיפוט עצמה להיות ברורה ומפורשת, כך תנייה חוזית המפנה למסמך אחר בו מעוגנת תניית השיפוט צריכה להיות ברורה ומפורשת, כך שיהא ברור מהו המסמך אליו מפנים. במקרה זה תניית השיפוט הזר נקובה בדף פנימי באתר האינטרנט של הנתבעת. ההפניה לתנאים המפורטים באתר הנתבעת היתה דרך החשבוניות שהתנהלו בין הצדדים. בחשבוניות אין הפניה ספציפית לתניית השיפוט וכל שנכתב הוא שהם מפנים לתנאי התשלום והתנאים הכללים הזמינים באתר. החשבוניות מסדירות את תנאי האספקה והתשלום על משלוחי סחורות ואינן הסכם סוכנות או הפצה המסדיר את מעמד המפיץ / הסוכן. לכן, כל ההתניות בחשבונית חלות על המשלוח נשוא החשבונית בלבד ולא על מערכת היחסים בין הצדדים. מלבד החשבוניות לא נכרת כל הסכם בכתב בין הצדדים. 

תנית השיפוט הכללית נקובה רק באתר הנתבעת ואינה מופיעה כלל בחשבוניות, כך שעצם ההפניה לתנאים הכלליים באתר הנתבעת אין משמעותה החלת תניית השיפוט על מערכת היחסים הכללית שבין הצדדים, שלא הסתכמה בעסקאות מכר פרטיות אלה שנוסחו בחשבוניות. פרשנות דווקנית אינה קוראת לתוך הסכמות הצדדים את מה שלא נאמר בהן באופן מפורש ואינה מרחיבה או מצמצמת את תחולתן על בסיס תכליתן. התובעת שימשה כמפיצה / סוכנת בלעדית של הנתבעת, למשך תקופה ארוכה, ובין שתי החברות שורה של הסכמות בעל פה באשר ליחסים ביניהם שלא צוינו בחשבוניות. היה על הצדדים לעגן את הסכמותיהם, ככל שהיו כאלה, בדבר הפורום המוסכם לבירור הסכסוכים הנובעים ממערכת יחסים כללית זו, באופן מפורש, כדרישת הפסיקה. מכיוון שמרבית ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בדוא"ל ובין הצדדים מעולם לא נכרת הסכם בכתב, אין נטייה מובהקת לפורם אחד על פני משנהו. באשר לציפיות הסבירות, מערכת היחסים בין הצדדים נועדה להפצה ושיווק של מוצרי הנתבעת בישראל, ללקוחות ישראליים והשירות ניתן בישראל על ידי חברה ישראלית.