פיצוי של 250 ש"ח עבור כל אחת מ-93 הודעות ספאם מפרות (פסק-דין, שלום נתניה, הרשם חילמי חג'וג'):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו למעלה מ-90 הודעות דוא"ל שיווקיות, ללא הסכמתו, תוך התעלמות מ-17 בקשות הסרה והפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע נרשם לרשימת תפוצה ואישר קבלת הודעות, ואף רכש באתר "וואלה שופס" ונרשם אליו. הנתבעת טענה כי קיימות מספר אפשרויות הסרה בכל הודעה, אך התובע שלח בקשות הסרה לכתובת דוא"ל לא פעילה.

נפסק: הנתבעת לא הציגה כל תיעוד של הטופס או הפרטים שמילא התובע בעת שרכש באתר, והפנתה למסמך בשם "תיעוד רישום והסרה מרשימת תפוצה". אין במסמך כדי להוכיח שהתובע הסכים באופן מפורש או בכלל לקבל דברי פרסומת מהנתבעת. על אף שהתובע לא הכחיש בפה מלא את הרישום לאתר הנתבעת, הנטל הוא על הנתבעת להוכיח כי התובע אכן נרשם והסכים לקבל דברי פרסומות, והנתבעת לא הוכיחה זאת. אף אם התובע נרשם לאתר הנתבעת, האחרונה לא הוכיחה כי בעת השימוש באתר ניתנת אפשרות ברורה להסתייג מהרישום, שכן רישום אין משמעותו הסכמה מפורשת לקבלת דברי פרסומת. ההודעות ששלחה הנתבעת הן דבר פרסומת.

העובדה שהנתבעת כללה בהודעות אפשרות הסרה, היא הכרה בכך שהן תוכן פרסומי, ולכן יהיו לקוחות שירצו להסיר את כתובתם מרשימת התפוצה. הנתבעת נתנה לתובע אפשרות אחת ויחידה להסרה, בקישור בלבד, ולא על-ידי משלוח דוא"ל, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם סעיף 30א(ד)(1) לחוק. היקף ההפרה גדול והתובע המשיך לקבל את ההודעות למרות בקשות הסרה רבות ששלח, הן בדוא"ל והן בשיחות עם נציגי הנתבעת. אמנם התובע יכל לבחור בקישור "הסר" שהופיע בתחתית כל דבר פרסומת, אך בהינתן כי אין חובה בדין אין לומר שהתובע פעל בניגוד לדין. הנתבעת הודתה בהודאת בעל דין כי הכתובת אליה הפנה התקנון אינה פעילה. הנתבעת תשלם לתובע 250 ש"ח עבור כל אחת מההודעות (סה"כ 23,250 ש"ח) והוצאות בסך 1,200 ש"ח.