צו למניעת הטרדה מאיימת נגד "אופוזיציה וירטואלית" בנוף-הגליל (פסק-דין, שלום נוף הגליל-נצרת, השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד, 26.2.2024):

העובדות: בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. המבקש הוא ראש עיריית נוף הגליל-נצרת. המשיב הוא פעיל חברתי ופוליטי, נציג מפלגת "עוצמה יהודית", המנהל את קבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל" וחשבון ב"טיקטוק". המשיב, בין היתר, פרסם בקבוצת הפייסבוק שמונה פרסומים וכן פרסם סרטון בטיקטוק שכלל תמונות של המבקש ומלל נוסף.

נפסק: דין הבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת להתקבל חלקית. ההחלטה דנה בשאלה האם פרסומי המשיב מניחים עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. אין בכך כדי להביע עמדה האם הם מניחים למבקש עילה לפי דיני לשון הרע, ובכלל זה האם הם מעניקים לו סעד זמני שעניינו מניעת פרסום או הסרת פרסום בעילה של לשון הרע. מבחנים אלה כוללים מלאכת איזון בין הזכויות המתנגשות, ובכללן הזכות לשם טוב, הזכות לחופש הביטוי, מיהות האדם העומד במרכז הפרסום, קיומו של ענין לציבור, והאיזון הדרוש בין הערך האישי והציבורי לשם טוב. 

שאלת הענקת סעד למניעת הטרדה מאיימת, המורה לאדם להימנע מלפרסם פרסומים בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו של האדם, או באמצעות הטרדה תוך פגיעה בשמו הטוב (כהגדרתם בסעיף 2 לחוק), התעוררה לא אחת ובמקרים בהם הדבר נגע לאנשי ציבור, כמו גם שאלת האיזון בין זכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש ההפגנה והמחאה, הזכות לפרטיות, הפגיעה בשמו הטוב של איש הציבור, וסעד כאמור לא אחת ניתן מכוח חוק זה, כאשר בימ"ש נדרש לבחון האם נחצה קו גבולות המותר בשיח הציבורי או הפוליטי, באופן המצדיק הענקת צו למניעת הטרדה מאיימת.

מבחן ריבוי ותדירות הפרסומים, הישנותם, הצטברותם ומידת האינטנסיביות שלהם, אינו המבחן היחיד, ועשויים להיות מקרים חריגים נוספים בהם ייקבע שנחצה הרף המצדיק להידרש לפרסומים מכפישים בדיון לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. אף שהגישה למתן צו על ביטויים הקרובים יותר לליבת 'חופש הביטוי הפוליטי' היא מצומצמת, אלא שאף לעניין זה הודגש כי הקשר הפוליטי אינו מעניק 'חסינות מוחלטת' מפני תחולת חוק מניעת הטרדה מאיימת, כמו שאינו מעניק חסינות מוחלטת בתביעות לשון הרע. מדובר בשיקול משמעותי, אך הוא נבחן לפי הערכים של 'חופש הביטוי הפוליטי'. 

מדובר בסדרת פרסומים בפייסבוק וטיקטוק. פרסומים בממשק הטכנולוגי של פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות אינו מעניק חסינות מתביעות לפי חוק איסור לשון הרע, ואף במקרים מסוימים העניק בימ"ש צווים מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת בגין פרסומים שיש בהם פגיעה בשם הטוב ובשלוות החיים של אותו אדם. אשר לשאלת היסוד העובדתי של "הטרדה", כהגדרת מונח זה בחוק מניעת הטרדה מאיימת, יסוד זה הוכח במקרה זה. המשיב ביצע הטרדה בעבר. מדובר בסדרה של פרסומים שעוסקים בפרוגרמה הפוליטית של מפלגת 'עוצמה יהודית', במערך הבחירות לעיריית נוף הגליל, המנוהלים באמצעות המשיב. מדובר בפרסומים שיש בהם כדי להסית נגד המבקש, מדמים אותו לדמות שתומכת בתומכי טרור ורוצחי יהודים. יש בפרסומים, שנעשים גם על ידי תיוג המבקש, כדי להוות "הטרדה מאיימת" לפי ההגדרה הרחבה של החוק, משיש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של המבקש, כמשמעו בחוק, וכן לפגוע בשלוות חייו, במיוחד בימים קשים אלה.

אשר למבחן תדירות הפרסומים, והיסוד להניח כי אותו אדם יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו של מבקש הצו - הוא מתקיים במקרה זה. הפרסומים נעשים בתכיפות ובסגנון מאחד, ברשתות החברתיות, תוך שימוש בדף פייסבוק והעלאת סרטונים בטיקטוק, שהמשיב עצמו מגדיר כאופוזיציה וירטואלית, ומנוהלת על ידו, כשהוא אחד מפעיליה הפוליטיים של מפלגת עוצמה יהודית, כחלק מהפעילות הפוליטית שלו. לא מדובר באירוע או פרסום חד פעמי, אלא בדפוס התנהגות, שמקימים חשש סביר שיחזור על עצמו או חלילה יחמיר. אין בקביעה זו כדי לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי הפוליטי של המשיב. חופש הביטוי אינו בלתי מוגבל ומולו יש לאזן את זכותו של אדם לפרטיות, לשלוות חיים, ולכבוד ולשמו הטוב. זכויות אלה הן נגזרות ישירות של חירויות הפרט בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומשקלן החוקתי אינו נמוך מזה של חופש הביטוי הפוליטי. 

ניתן צו האוסר על המשיב לפרסם בעצמו, או באמצעות אחרים, כל פרסום מכל סוג שהוא הנוגע למבקש, באופן הקושר את המבקש ומציג אותו כמקשה אחת עם סגן ראש העיר או חברי הקואליציה של רשימות המייצגות את הציבור הערבי, תוך שימוש בהתבטאויות בהן מכונה המבקש, במישרין או בעקיפין, כמי שתומך ב"תומכי פלסטין", "תומכי דגלי פלסטין", "לכאורה גייס חמישי", "תומך טרור", "מי שיש להם חלק בטרור", "רוצחי יהודים", "מחבלים", וכל ביטוי אחר מסוג זה.