רכישת כרטיסי טיסה באתר "ריינאייר" היא "פרסום או סחר באינטרנט" (החלטה, שלום חיפה, הרשמת דנה ביאלר):

העובדות: בקשת הנתבעת, חברת תעופה זרה, להורות על מחיקת התביעה נגדה או העברתה למחוז מרכז, בשל חוסר סמכות מקומית. התובעים הגישו תביעה כספית נגד הנתבעת, מכוח הוראות חוק שירותי תעופה, בעקבות ביטול טיסה שהזמינו. הנתבעת טענה כי לפי תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018, ושעה שהמבקשת היא חברה זרה, ללא משרדים בישראל, היה על התובעים להגיש את התביעה במקום המעשה או מחדל שבשלו תובעים (נמל התעופה בן גוריון - מחוז מרכז). הנתבעת הוסיפה כי אין לראות בתביעה ככזו שהוגשה בשל פרסום או סחר באינטרנט לפי תקנה 7(ב), כטענת התובעים, שהזמינו את הכרטיסים באתר הנתבעת.

נפסק: דין הבקשה להידחות. בפסיקה נקבע כי לא כל פעילות המסתייעת באינטרנט תיחשב כ"פרסום או סחר באינטרנט" ונדרש לצורך כך כי הרשת תשמש נדבך חשוב ומרכזי בביצוע פעולות הסחר. התובעים רכשו את כרטיסי הטיסה מהנתבעת באמצעות אתר האינטרנט שלה ומדובר בחברה זרה שאין לה משרדים בישראל ולכן לא יכולים היו התובעים לסור למשרדיה ולבצע את העסקה באופן חזותי. לא די בטענה כי ניתן היה לבצע את עסקת רכישת הכרטיסים טלפונית כדי לקבוע כי רכישת כרטיסי הטיסה באתר הנתבעת אינה "נדבך חשוב" ו"זירה מרכזית" בביצוע פעולות הסחר של הנתבעת. ההפך מכך: שעה שמדובר בחברה זרה, הרי שזוהי הפלטפורמה העיקרית הנוחה והטבעית לביצוע פעולות סחר שהן מכירה של כרטיסי הטיסה. לא רק שהתקשורת בין הנתבעת לתובעים בעת רכישת כרטיסי הטיסה באמצעות אתר הנתבעת מהווה "סחר", היא אף מהווה את הזירה המרכזית לביצועו באופן ישיר וללא מתווכים.