יש טעם לפגם שהתובע לא ביקש הסרה והעדיף לקבל את ההודעות המטרידות שוב ושוב (פסק-דין, תביעות קטנות רחובות, השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ):

העובדות: התובע טען כי הנתבע, העוסק בהפקת פסטיבלים ומסיבות, שיגר לו 15 מסרונים פרסומיים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982.

נפסק: במסגרת עיסוקו שלח הנתבע לתובע את ההודעות שצורפו לתביעה, בתקופה של למעלה משנה. ההודעות הן "דבר פרסומת", שכן הן מקדמות את האירועים של לקוחות הנתבע. הנתבע לא הציג אסמכתא להסכמת התובע למשלוח ההודעות. בגובה הפיצוי יתחשב ביהמ"ש בשיקולים של אכיפת החוק, הרתעה מהפרתו, עידוד הנמען למימוש זכויותיו והיקף ההפרה. בכל ההודעות יש אפשרות ל"הסרה", אך התובע לא ביקש להפסיק את קבלת הדיוור במשך למעלה משנה. הנתבע הסיר את התובע מרשימת הדיוור ללא דרישה מפורשת של התובע להסירו. בין כחלק מחובת תום הלב הנדרשת מתובע אבל בעיקר בשל תכלית החוק, שנועד לתת כלים בידי האזרח להילחם בתופעה המטרידה של משלוח הודעות ללא הסכמה, יש טעם לפגם מקום בו תובע טוען כי היה מטרד בהודעות שנשלחו אליו, אך הוא לא מצא לנכון לבקש את הסרתו מרשימת התפוצה והעדיף לקבל את ההודעות המטרידות שוב ושוב, במשך למעלה משנה. הנתבע הסיר את התובע מרשימת הדיוור מיד עם פנייתו אליו. הנתבע התנצל על משלוח ההודעות ומסר שפעל להסיר את התובע מידית והפיק את הלקחים, כך שתכלית החוק הושגה. מדובר בנתבע פרטי בחברה, ובמי שאינו עובד בשל אירוע יום 7.10.23 הנורא, כך שמטה לחמו נגדע, ויש לתת גם לכך משקל. הנתבע ישלם לתובע 500 ש"ח. כל צד יישא בהוצאותיו.