האתר "משלוחה" הפר את חוק הספאם למרות התחייבויותיו בהליך ייצוגי שהסתיים (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת הדס פלד):

העובדות: התובע טען כי הנתבעות, מפעילות השירות "משלוחה", שלחו אליו מסרונים פרסומיים ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי שלושה מהמסרונים נשלחו לאחר ששלח לנתבעות הודעת התראה. הנתבעות טענו כי התובע הוריד את האפליקציה ולא הסיר את הסימון המאפשר משלוח דיוור שיווקי. הנתבעות טענו עוד כי התובע יכול היה להסיר את עצמו בקלות בלחיצה על קישור ההסרה, אך בחר ביודעין לשלוח הודעת סירוב לכתובת דוא"ל שזה אינה ייעודה. הנתבעת טענה כי התובע הוא "לוחם ספאם" שמצא דרך קלה להשאת רווחים. 

נפסק: אין מחלוקת כי המסרונים ששלחה הנתבעת לתובע הם "דבר פרסומת" וכי הנתבעת היא בגדר "מפרסם". על הנתבעת הטוענת כי התובע הסכים לקבל דברי פרסומת לעמוד בנטל ההוכחה ולהראות הסכמה מודעת של התובע, שהכחיש כי אישר זאת. הנתבעת טענה כי התובע הסכים בכך שלא הסיר את סימן האישור (V) בתיבה בה נכתב "אשמח לקבל עדכון על הטבות מיוחדות עבורי לפרטי ההתקשרות שמסרתי". הנתבעת לא הוכיחה שהתובע נתן הסכמה מפורשת לקבלת דברי הפרסומת. יש לבחון אם מתקיימים תנאי סעיף 30א(ג) לחוק. בעת שהתובע הוריד את האפליקציה הוא לא אישר משלוח דברי פרסומת, אלא שבאופן מובנה, היה מסומן סימן אישור בתיבה. דברי הפרסומת שנשלחו לתובע אינם בגדר הטבה עבורו, אלא פרסומות כלליות וגנריות של האתר "משלוחה". בעניינה של הנתבעת ניתן פס"ד לאחר שהוגשה בקשה להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדה [ת"צ 8279-12-15]. בגדר בקשת ההסתלקות, הסכימה הנתבעת שלא לשלוח דברי פרסומת שלא כדין ובפרט ללא הסכמה מפורשת ומתועדת של הנמענים. הנתבעת גם התחייבה כי כל דבר פרסומת יעמוד בדרישות החוק ויכלול את המילה "פרסומת" בכותרתו. למרות זאת, ההודעות שנשלחו לתובע אינן כוללות את המילה "פרסומת". התובע היה רשאי לדרוש את הסרתו מרשימת הדיוור באמצעות משלוח דוא"ל. הנתבעות יפצו את התובע ב-3,000 ש"ח והוצאות בסך 300 ש"ח.