אישור הסתלקות מתוגמלת מייצוגית ספאם נגד "קסטרו" (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט רמי חיימוביץ):

העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור המבקשים טענו כי המשיבה, חברת אופנה ישראלית, הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בשל משלוח דוא"ל ומסרונים פרסומיים ללא הסכמה. המשיבה טענה כי היא מקפידה לפעול כדין ואף מפעילה מערכת דיוור שנועדה לוודא כי הודעות יישלחו רק למי שהסכים לכך. המשיבה טענה כי המבקשת הסכימה לקבלת ההודעות וכי ההודעה שנשלחה למבקש היא טעות נקודתית בודדת שאינה מקימה עילה להליכים ייצוגיים.

במסגרת ההסדר המשיבה התחייבה לפעול כדין ולשלוח פרסומות רק ללקוחות שהסכימו לכך, לרענן נהלים והדרכה לכל עובד האמון על התחום ולשמור תיעוד של הסכמה. בנוסף, המשיבה הוסיפה פיתוח טכנולוגי שימנע טעויות אנוש נקודתיות. המשיבה הסכימה לפצות את הציבור בסכום של 325,000 ש"ח. הצדדים המליצו על גמול של 12,000 ש"ח לכל מבקש ושכ"ט של 80,000 ש"ח לבאי כוח המבקשים.

נפסק: אין חולק על הצורך להיאבק בתופעת הספאם. עם זאת, יש להיזהר מניצול לרעה של כוח מנגנון התובענה הייצוגית, ולזכור כי תכלית האיסור בחוק הבזק היא למנוע משלוח רחב היקף וחסר אבחנה של הודעות פרסומת למי שלא ביקשו אותן, ולכן מתחייבת הבחנה בין גופים המפרים את החוק באופן ברור, במכוון או בעצימת עין, לגביהם יש להפעיל את מנגנון התובענה הייצוגית על כל עוצמתו, ובין גופים שמקיימים את החוק ומפעילים מנגנון שנועד להבטיח כי הודעות פרסומת נשלחות רק למי שאישרו קבלתן. לא כל משלוח הודעת פרסומת שנויה במחלוקת מצדיק אישור תובענה ייצוגית. המקרה הנוכחי מציג פנים לכאן ולכאן. הסדר הכולל פעולות שיצמצמו אפשרות לטעות אנוש דומה בעתיד, ופיצוי נמוך יחסית למי שקיבלו את אותו מסרון בודד, הוא הסדר ראוי שמשקף את הסיכונים והסיכויים, את טובת הקבוצה, ומקדם את יעדי שני החוקים גם יחד. הסכומים שהומלצו חריגים ולכן הוגדר שיעור ההטבה ובהתאמה הופחת שיעור הגמול ושכר הטרחה.