קלות ההפצה שמאפשרת הקדמה הטכנולוגית מוסיפה נופך של חומרה למעשים (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטים שפירא, טאובר ושלאעטה חלאילה, 29.2.2024):
העובדות: ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש השלום בחיפה [ת"פ 6249-09-21]. המערער הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והחזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין. על המערער נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי של 3,000 ש"ח לכל אחת מ-178 נפגעות העבירה מושא האישום הראשון, ופיצוי של 5,000 ש"ח למתלוננת נוספת. המערער, בין היתר, הפעיל חשבונות משתמש שונים ברשתות חברתיות, תחת שמות שונים. המערער יצר ערוץ טלגרם בשם "ישראליות זה מותג" וקבוצות נוספות, במטרה לאפשר שיח משתמשים בנוגע לערוץ ולסייע למערער לאתר את זהותן של צעירות ישראליות שתוכן המתמקד במיניותן הופץ ברשת, אך זהותן לא הייתה ידועה.
לערוץ ולקבוצות הנוספות הצטרפו לפחות 15,000 משתמשי טלגרם והופצו בהם למעלה מ-10,000 תמונות וסרטונים המכילים תוכן מיני של נשים ישראליות, בנסיבות שיש בהן כדי לבזותן ולהשפילן, בין היתר כשהן מבצעות אקטים מיניים, ללא הסכמתן וללא ידיעתן. בחלק מהמקרים גם פורסמו פרטי זיהוי של הנשים. באישום נוסף דרש המערער, ממתלוננת שפנתה אליו בדרישה להסרת תוכן מיני בו היא מופיעה, כי תשלח לו סרטון מיני כתנאי להסרה. באישום נוסף הורשע המערער בהחזקת תוכן פדופילי רב במכשיר הטלפון שלו. הערעור מופנה כלפי רכיב המאסר בפועל וגובה הפיצוי למתלוננות.
נפסק: הערעור נדחה. אין מקום להתערב בגזר הדין של ביהמ"ש קמא. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בחומרת העונש שהושת על נאשם, אלא במקרים חריגים, שבהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית, או שיש בעונש שנגזר משום חריגה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. בכל הנוגע לאישום הראשון, הפצת תמונות וסרטונים מיניים של אדם ללא הסכמתו היאפגיעה בצנעת הפרט שלו, בפרטיותו, הלבנת פניו וביזויו ברבים וכן פגיעה בזכויות הבסיסיות לפרטיות, לכבודו ולשמו הטוב. עבירות מסוג זה ראויות לענישה מחמירה לאור הפגיעה הקשה בקורבנות הנלווית לביצוען, ובשים לב לכך שלא פעם האפשרות לאתר את העבריין מוגבלת. יש להרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע מעשים אלה.
אשר לנסיבות ביצוע העבירות, המערער ביצע עבירות בהיקף נרחב, מבחינת מספר נפגעות העבירה, כמות התכנים שפרסם, משך ביצוע העבירות, היקף החשיפה והשימוש במספר יישומים שונים, תוך הפעלת מספר חשבונות ויצירת מספר קבוצות, במספר פלטפורמות, שבהן הייתה לו שליטה מלאה בתכנים. המערער לא הסתפק בפרסום התכנים, אלא אף פרסם את זהות הנשים בתכנים ואת פרטי הקשר עמן, בדרך שהעצימה את הפגיעה בנפגעות העבירה ובפרטיותן. ביהמ"ש קמא הדגיש את השיטתיות, התכנון והתחכום שנלוו למעשי המערער ואת העובדה שאף לאחר ששרת שהקים הוסר מספר פעמים, המערער שב והקימו מחדש, כל פעם תחת שם אחר, תוך ביצוע פעולות שנועדו לחשוף אותו לקהל רחב יותר. אמנם המערער לא הואשם בהפצה הראשונית של התכנים, אך אין בכך כדי לגרוע ממעשיו – פרסום התכנים ללא הסכמת הקורבנות, ובמיוחד צירוף הפרטים המזהים של הנשים הנצפות בתכנים בדרך שהעצימה את הפגיעה בהן.
קלות ההפצה שמאפשרת הקדמה הטכנולוגית מוסיפה נופך של חומרה למעשים. מרגע הפצתם אין עוד שליטה על התכנים המופצים ברשת הווירטואלית והנזקים אינם הפיכים. בכל הנוגע לאישום השני, המערער היה אחראי לפרסום התוכן המיני שבו נחזתה המתלוננת, שפנתה אל המערער בעמדת נחיתות והמערער ניצל את מצוקתה. התחכום שבו פעל מהווה נסיבה לחומרה וכך גם עצם הדרישה לצפות במתלוננת כשהיא במצב אינטימי. האישום השלישי עוסק בהחזקת חומרי תועבה בהיקף עצום. המערער החזיק את הקבצים בטלפון הנייד שלו באופן שהפך את החומר לזמין, הן לצפייה והן להפצה, ויש בכך נסיבה לחומרה. העונש שהוטל עבור אישומים אלה אינו חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת או הראויה.