אין לבטל את ההחלטה לאשר ייצוגית, למרות הפגיעה בזכויות הדיוניות של המבקשת (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בת"א [ת"צ 52119-04-22], שקיבל את בקשת המשיב לאשר תובענה כייצוגית נגד המבקשת, בשל משלוח דברי פרסומת תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק: על בית המשפט לאזן בין השיקולים השונים המובילים למתן רשות ערעור על החלטה המאשרת בקשה לתובענה ייצוגית, תוך התחשבות בנסיבות כל מקרה ומקרה. השיקולים העיקריים הם המשמעות הכלכלית של קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע. ככל שהמשמעות חמורה יותר, יהווה הדבר שיקול למתן רשות ערעור. השיקול העיקרי הנוסף הוא משקל ומורכבות השאלות המשפטיות והעובדתיות המתעוררות במסגרת בקשת רשות הערעור. ככל שמדובר בסוגיות שטרם נדונו והן מורכבות ורבות, ייטה ביהמ"ש לתת רשות ערעור. במקרי קצה בלבד יש לעסוק בסיכויי הערעור להתקבל. ככל שהסיכויים גבוהים יותר יראה ביהמ"ש בכך שיקול התומך במתן רשות ערעור.

היישום מוביל לדחיית בקשת רשות הערעור במקרה זה. אמנם סכום התובענה הוערך בכ-2 מיליון ש"ח, אך לא נטען כי המבקשת לא תוכל להחזיק מעמד כלכלית לו תחויב בסכום. ספק רב אם זה הסכום שייפסק בסופו של יום גם אם התביעה תתקבל לגופה השאלות העובדתיות והמשפטיות אינן חדשניות, בלשון המעטה. הליכים ייצוגיים מכוח חוק התקשורת כמוהם רבים בבתי משפט והסוגיות אינן מורכבות. גם סיכויי הערעור אינם נכנסים למקרי הקצה. העובדה שביהמ"ש אישר תובענה כייצוגית, אין פירושה כי התובענה תתקבל לגופו של עניין בעתיד.

למבקשת נגרמה פגיעה בזכויותיה הדיוניות, אך הפגיעה בזכויות אלה בשם שיקולי יעילות אין בה כדי להוביל לביטול ההחלטה לאשר את התביעה כייצוגית.