דחיית בקשת רשות ערעור על פסיקת ספאם (החלטה, מחוזי י-ם, השופטת תמר בר-אשר):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בי-ם [ת"ק 40800-08-23], שדחה את תביעת המבקש לפיצוי בשל הפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחייב אותו בהוצאות המשיבה. ביהמ"ש קמא קבע כי ההודעות ששלחה המשיבה הן "דבר פרסומת" לצורך החוק, אך כי היתה רשאית לשגר אותן למשיב בהתאם להוראות סעיף 30א(ג) לחוק, בין היתר משום שהמבקש לא הודיע על סירוב לקבלת ההודעות.

נפסק: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות טעון רשות, אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים ביותר שבהם נמצא כי נפל פגם מהותי בפסה"ד, הדורש את התערבות ערכאת הערעור. מדובר בבקשה, אשר חרף הניסיון להציגה כמעלה שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור, בפועל, הנושאים בה נידונו פעמים רבות. אף לא נמצא כי נפלה טעות בפסק דינו של ביהמ"ש קמא המצדיקה מתן רשות ערעור או התערבות בתוצאתו. על אחת כמה וכמה אין מקום להתערב בממצאי עובדה שנקבעו בפסק-דינו של ביהמ"ש קמא, על יסוד כלל הראיות שהונחו לפניו. בקשת רשות הערעור נדחתה.