בית מכירות פומביות אינו יכול להציע למכירה פריטים שאינם בחזקתו (פסק-דין, תביעות קטנות בנוף הגליל-נצרת, הרשם מרט דורמפן):

העובדות: התובע, אספן קלפים (מדורגים), רכש 50 קלפים מדורגים במכירה פומבית מקוונת שנערכה בפורטל המכירות הפומביות "ביד ספיריט". התובע טען כי בית המכירות, אותו מנהל הנתבע, לא סיפק לו 5 מהקלפים והודיע לו כי ישנו מוכר שלא שלח חלק מהקלפים שנמכרו, ונעלם. התובע טען כי בית המכירות סירב להחזיר לו את כספו. מכאן התביעה.

נפסק: דין התביעה להתקבל ברובה. תנאי בסיסי במכירה פומבית, מסורתית ומקוונת, הוא שהפריטים שהוצעו למכירה נמצאים בחזקת המוכר. מי שרכש פריטים במכירה פומבית זכאי לקבל אותם לרשותו. כאשר בית המכירות אינו מספק את הפריטים לרוכש (הקלפים במקרה זה), הוא מפר את התחייבותו החוזית כלפי הרוכש. בית המכירות כלל לא היה אמור להתחיל את המכירה מבלי שווידא שכל הקלפים שהציע למכירה נמצאים בחזקתו. הטענה לפיה חלק מהקלפים לא הועברו לבית המכירות על-ידי אחד המוכרים, אינה יכולה לפטור את בית המכירות מהתחייבות שנטל על עצמו בעת שהציע את אותם הקלפים למכירה פומבית תמורת מחיר מסוים ותוך גביית העמלה, וכשהסכום הסופי משולם ישירות לבית המכירות. על בית המכירות להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור 5 קלפים מדורגים שלא סופקו לו. 

בנוגע לפיצוי עבור זלזול שהפגין בית המכירות כלפי התובע ועוגמת הנפש שנגרמה לו: התובע אוסף קלפים מדורגים בתור תחביב ולא למסחר. אף בהתחשב בעובדה כי קיים קושי לא מבוטל באומדן הנזק שנגרם עבור עוגמת נפש, הואיל ומדובר בתחושה סובייקטיבית של התובע, עדיין נראה כי מי שאוסף פריטים כאלה או אחרים בתור תחביב, ומחכה בכיליון עיניים לקבל אותם לאוסף שלו, מרגיש תסכול והחמצה גדולה כאשר פריטים שרכש אינם מגיעים, על אף שרכש אותם כדין במכירה פומבית ושילם עבורם. הנתבע יפצה את התובע ב-1,000 ש"ח עבור עוגמת הנפש.