הסכמת התובע לקבל פרסומות בעת שהיה מנוי אינה חלה עת ביקש להתנתק (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, השופט אמיר לוקשינסקי-גל):

העובדות: תביעה להחזר עבור גביית יתר וכן לפיצוי ללא הוכחת נזק עבור 18 הודעות פרסומת ששלחה הנתבעת לטלפון של התובע. 

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. התובע ביקש מהנתבעת להתנתק סופית מהמנוי אצלה בינואר 2022. הנתבעת טענה כי בגלל טעות אנוש בקשת הביטול לא נקלטה והיא חייבה את התובע עד למאי 2023. התובע זכאי להחזר גביית היתר (166 ש"ח). מאחר שהתובע נותר מחובר לשירות הנתבעת, הוא המשיך לקבל הודעות לטלפון בכל פעם שנכנס לחניון. התובע טען כי הנתבעת המשיכה במשלוח ההודעות חרף פניותיו אליה. הנתבעת טענה כי מדובר במסרונים שירותיים וכי לקוחותיה הסכימו לקבל הודעות בתנאי ההתקשרות. עם זאת, התביעה אינה עוסקת בהודעות שנשלחו לתובע בעת שהיה מנוי מרצון לשירותי הנתבעת, אלא בהודעות שנשלחו לאחר שביקש להתנתק לחלוטין. הסכמת התובע לקבל הודעות בעת שהיה מנוי לשירות אינה חלה עוד. טענת הנתבעת כי ההודעות אינן "דבר פרסומת" דינה להידחות. ההודעות הן הצעה למנוי לשלם על החניה באמצעות שירותי הנתבעת. מטרתן לעודד את הלקוח להשתמש בשירות שמציעה הנתבעת. אף אם ניתן היה לשקול את עמדת הנתבעת ביחס ללקוחות המנויים על שירותיה, הרי שביחס ללקוחות שהתנתקו, שאינם מעוניינים בשירות, מדובר באופן מובהק בפרסומת. אין הצדקה לתשלום התעריף המירבי להודעה. די בפיצוי גלובלי שישלים את הפיצוי הכולל לתובע, בסך 5,000 ש"ח לכלל ההודעות.