הקלות הבלתי נסבלת של כתיבת דברי הסתה ברשת חברתית מחייבת ענישה מרתיעה (גזר-דין, שלום חיפה, השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב):

העובדות: ביהמ"ש הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בביצוע עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור (סע' 24(ב)(2), 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור). על רקע אירועי ה-7.10 הנאשם פרסם בחשבון ה-Instagram הציבורי שלו סטורי של דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס, וכן שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור. 

נפסק: הערכים המוגנים שנפגעו הם שלום הציבור וביטחונו, שמירה על סדר חברתי וציבורי, מניעת מעשי טרור ומניעת הזדהות עם ארגוני טרור, הנותנים להם רוח גבית להמשיך בפעילות טרור. הגנה על ערכים אלו תמיד חיונית, אך במציאות בה נמצאת המדינה בימים אלה, ההגנה על ערכים אלו חיונית ביתר שאת. לעיתוי הפרסום משמעות גדולה, כאשר המצב הביטחוני במדינה, והמלחמה המתחוללת, מגבירים את השפעתו של הפרסום על מי שנחשף לו ומגבירים את הסיכון כי הדברים יפלו על אוזן קשבת ויביאו למעשי טרור נוספים. מדובר בפרסום שבוצע על רקע אידיאולוגי, וגם אם הנאשם אינו משתייך לקבוצה אידיאולוגית או פוליטית מוגדרת, הסיכון להישנות העבירה הוא לא מבוטל. הפרסום היה פומבי כאשר לחשבון הנאשם מאות עוקבים ומכאן שהפרסום הגיע לקהל רב ויכול היה להגיע לקהל רב עוד יותר. מרגע פרסום הדברים הפרסום כבר אינו בשליטת הכותב, ועל כן אין משמעות לשאלה כמה אנשים הגיבו לפרסום, אלא כמה אנשים יכלו להיחשף לפרסום.

הקלות הבלתי נסבלת של היושבים מאחורי המקלדת לכתוב דברי הסתה ברשת חברתית, חייבת למצוא מענה בענישה מרתיעה ומשמעותית, אשר תעביר מסר גם לשם "ייראו ויראו" כי הסתה למעשי טרור ברשת תיענש באופן ממשי. שקלול כלל הנסיבות, לרבות עיתוי הפרסום, תוכנו, אופן הפרסום וחשיפתו בפני קהל לא מבוטל מחד, ומאידך היותו פרסום בודד על ידי מי שאינו מהווה דמות ציבורית או מייצבת דעת קהל, מוביל לכך כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 3,000 ש"ח.