פניה בהצעות עבודה למעסיק שפרסם מודעת דרושים אינה "דבר פרסומת" (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 9164-05-23], שדחה תביעת "ספאם" שהגיש המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה היא חברת השמה, הפועלת בדרך של משלוח הצעות עבודה מטעם עובדים הפונים אליה, לתיבות דוא"ל של מעסיקים המחפשים עובדים (שפרסמו את המשרות במקומות אחרים, מבלי להתקשר עם המשיבה). המבקש פרסם מודעת דרושים בפייסבוק והמשיבה שלחה לדוא"ל שבפרסום 27 הצעות עבודה. המבקש טען כי מדובר בהודעות פרסומת וכי ניסה להסיר עצמו מרשימת התפוצה ללא הצלחה. ביהמ"ש קמא קבע כי פניה בהצעות עבודה למעסיק שפרסם מודעת דרושים אינה "דבר פרסומת". מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק: בקשת רשות הערעור נדחתה. רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים שבהם נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר. זאת כיוון שהליכי תביעות קטנות נועדו להתנהל באופן של בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים. הם מיועדים להתנהל לרוב בערכאה אחת בלבד ורק במקרים חריגים תתאפשר השגה ערעורית על פסקי דין אלה. גם על פסקי דין מכוח חוק התקשורת ניתנת רשות ערעור רק במקרים חריגים במיוחד [עניין רז - רע"א 1231/17]. עניין זה אינו נכנס לגדר החריגים. פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה בתביעה קטנה אחרת בין הצדדים אינו נחשב הודאה של המשיבה כי היא שולחת ספאם.