חוק הספאם חל גם על הודעות הנשלחות מקבוצת ספורט לאוהדיה ומנוייה (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת נועה גרוסמן):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקש טען כי המשיבה, מפעילת אתר סחר אלקטרוני של מועדון הכדורגל הפועל ת"א, שלחה מסרונים פרסומיים תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ללא הסכמת הנמענים, ללא אפשרות הסרה, וללא פרטים מזהים. המשיבה הסבירה, בין היתר, כי היא מפעילה מערכת הודעות השולחת עדכונים והצעות הקשורות למועדון. לא מדובר לשיטתה בקשר משפטי של עוסק מול צרכן, אלא בקשר המאופיין בזהות אינטרסים קהילתית ותחושת שייכות והזדהות רגשית עם המועדון. המשיבה טענה כי אין לראות בה כ"מפרסם" וכי המבקש הוא אוהד ותיק של הקבוצה.

נפסק: יש לקבל את בקשת האישור. עקרונית אין מניעה לאשר קיומה של תובענה ייצוגית בעילה של הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת, ביחסים שבין קבוצת ספורט לבין אוהדיה [עניין שוורץ - ת"צ 52119-04-22 - עליו הוגשה בקשת רשות ערעור]. ההודעה הראשונה שנשלחה למבקש (פרסום לרכישת חולצה של הקבוצה) מתיישבת עם הגדרת "דבר פרסומת". בכל הכבוד למערכת היחסים שבין הקבוצה למנוייה, אין בה כדי לסייע למשיבה כטענת הגנה. הגדרת "דבר פרסומת" מדברת בעד עצמה. אילו המחוקק היה מבקש להחריג ממנה הודעות הנשלחות במסגרת מערכות יחסים כאלה ואחרות (דוגמת מערכת יחסים שבין קבוצת ספורט לאוהד או מנוי), היה עושה כן במפורש ולא מותיר זאת לפרשנויות. המשיבה, חברה בע"מ, שלחה למבקש הודעה המעודדת הוצאת כסף על ידי רכישת חולצה, וכך יש לראות את שליחת ההודעה. ההודעה השנייה אף היא "דבר פרסומת". אמנם הודעה זו כביכול רק מזמינה את הנמען לאימון חינם, אך המטרה מאחוריה היא רישום ומכירה של אימונים בתשלום שיתקיימו לאחר אותו אימון חינמי, במסגרת האקדמיה לכדורגל של הקבוצה.

המשיבה היא "מפרסם" לצורך החוק. מדוב ר בהגדרה רחבה, אינה מסויגת ואינה מגבילה את מיהות המפרסם לגוף מסוים או למפרסם שפעל במסגרת מערכת יחסים מסוימת שבינו לבין הנמען. המשיבה היא החברה המנהלת את המועדון והודתה כי שלחה את ההודעות בשם המועדון או עבורו. אין החרגה מהגדרת "מפרסם" לנסיבות של קשר בין קבוצה לאוהדיה. המבקש העיד כי מעולם לא נתן הסכמתו למשלוח דברי פרסומת על ידי המשיבה. המשיבה לא הציגה ראיה כלשהי לפיה ניתנה הסכמת המבקש. עדות המבקש בעניין זה לא נסתרה. אשר לטענה להפרה שעניינה אי מתן אפשרות למשלוח הודעת סירוב, גם בהיבט הזה אין בידי המשיבה טענת הגנה ראויה. ההודעות אינן כוללות את שם המשיבה ובעיקר פרטים ברורים ליצירת קשר, לצורך שליחת הודעת הסירוב. ציון המילה הבודדת Hapoel אינו מספיק. למבקש עומדת עילת תביעה לכאורה על הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. 

אין בעובדה שהמבקש לא ציין במפורש בתצהירו כי נגרם לו נזק בדמות תחושות שליליות וכיו"ב כתוצאה מן ההודעות, כדי לשלול נזק אישי. די בכך שהתובע הייצוגי יוכיח בשלב הדיון בבקשת האישור כי נשלח דבר הפרסומת תוך הפרת חוק התקשורת, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי נגרם לו וליתר חברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו. בנסיבות בהן המבקש מסר פרטים לרכישת מנוי למשחקי הקבוצה, ספק אם שליחת הודעות לטלפון שלו מאת או בשם הקבוצה מסבות לו נזק הנובע מפגיעה בפרטיות. לאור העובדה שמדובר בהודעות שנשלחו על ידי גורם שידוע למבקש ושאף קיימת בינו למבקש מערכת יחסים מסוימת לנוכח המנוי, הרי שהנזק הנטען בגין עילת הפגיעה בפרטיות וההטרדה הכרוכה בגין משלוח "דברי פרסומת", חופף לכל היותר לנזק שנגרם בגין הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת.

המבקש הרים את הנטל הראשוני והלכאורי לקיומה של קבוצה, לגביה התובענה מעוררת שאלות משותפות מהותיות של עובדה או משפט הנוגעות להפרות של חוק התקשורת. קיימת אפשרות סבירה שהן תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה. המשיבה לא הרימה את הנטל לביסוס טענתה בדבר קיומה של תקלה נקודתית שגרמה להשמטת מנגנון ההסרה מההודעות. תובענה ייצוגית היא הדרך ההוגנת והיעילה לבירור המחלוקת.