הנתבע הוכיח את אמיתות הפוסט על מתחם האירוח שעזב (פסק-דין, שלום צפת, השופטת נבילה דלה מוסא):

העובדות: תביעת לשון הרע. הנתבע, יחד עם בני משפחתו, הזמין באמצעות הרשת חופשה במתחם אירוח שבבעלות התובע. המזמינים החליטו לעזוב את מתחם האירוח בסמוך להגעתם אליו, בשל חוסר שביעות רצון. התובע הסכים להשיב למזמינים מחצית מהתמורה ששילמו. יומיים לאחר מכן פרסם הנתבע פוסט בפייסבוק שכותרתו "...חברים... תזהרו רמאי!!!", בו שיתף את פרטי האירוע, לרבות תמונות וסרטון של מתחם האירוח. בתביעה קטנה שהגישו המזמינים נגד התובע, קבע ביהמ"ש לתביעות קטנות בטבריה כי המזמינים ביטלו את העסקה כדין וחייב את התובע להשיב את יתרת התמורה למזמינים ולפצותם. התובע טען בתביעתו כי הנתבע הפיץ לשון הרע במטרה לפגוע בעסקו ובשמו הטוב. הנתבע טען כי מדובר בתביעה קנטרנית, שהוגשה בתגובה לתביעה הקטנה, וכי תוכן הפרסום משקף נכונה את המציאות.

נפסק: האמירה "רמאי", העומדת בבסיס התביעה, היא בעיני הקורא הסביר ביטוי פוגעני, משפיל, מבזה ויש בה כדי לפגוע באדם ובעיסוקו של התובע כבעל מקום אירוח. פעולה ישירה של כתיבת "פוסט" ברשת חברתית היא פרסום כמובנו בחוק איסור לשון הרע, ולכן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בפרסום משום לשון הרע. הנתבע הצליח להוכיח את יסודות ההגנה מכח סעיף 14: אמיתות הפרסום וקיומו של עניין ציבורי. התיאור בפרסום תאם את האמת העובדתית שהייתה בפועל. מתקיים גם יסוד העניין הציבורי. הפרסום נועד להזהיר את הציבור מפני הזמנת אותו מקום אירוח, שהתמונות שהוצגו בפרסום שונות מהמצב בפועל. הפרסום יכל לסייע לציבור שסומך על הפרסום ברשת, לגבש עמדה אמיתית ביחס למקום האירוח. אין צורך לדון בהגנות נוספות. התביעה נדחתה, התובע יישא בהוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.