הנתבעת לא הוכיחה כי רישום לקבלת מדריך חינמי מחייב הסכמה לקבלת מסרים שיווקיים (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת רבקה ארד):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת, המפעילה תוכנית מקוונת להפסקת הרטבת לילה, שלחה לה הודעות פרסומת רבות בדוא"ל, מבלי שהתובעת זוכרת כי נתנה הסכמה לכך. התובעת טענה כי למרות ששלחה לנתבעת הודעת סירוב, ולמרות תשובת הנתבעת כי הוסרה מרשימת הדיוור, הוסיפה ושלחה לה הנתבעת 11 הודעות פרסומת - בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. פרסומת נוסף נשלחה לאחר משלוח מכתב התראה מטעם ב"כ התובעת. הנתבעת טענה התובעת הסכימה לקבל תוכן שיווקי עת התעניינה במדריך חינמי של הנתבעת, וכי המסרים המשיכו להישלח אליה לאחר שנרשמה לקבלת המדריך בשנית.

נפסק: דין התביעה להתקבל לאחר שהנתבעת הפרה את חוק התקשורת. התביעה הוגשה בגין 12 הודעות. 11 מתוכן נשלחו לאחר משלוח הודעת סירוב, והודעה אחת נוספת לאחר משלוח מכתב התראה. ההודעות כוללות באופן מובהק מסר שמטרתו לעודד את רכישת השרות שהנתבעת מציעה. ניתן לשלוח דבר פרסומת לנמען רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת ומראש. הנטל להוכיח הסכמה זו מוטל על המפרסם. טענה הנתבעת כי לא ניתן להירשם לקבלת המדריך מבלי לאשר שליחת חומר פרסומי. הנתבעת יכלה לתמוך טענה זו בראיות אך לא עשתה כן ולא ניתן להסתפק בעדותה. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח במאזן ההסתברויות כי התובעת מסרה הסכמה למשלוח ההודעות הפרסומיות. הנתבעת אף לא כללה את המילה "פרסומת" כמתחייב ובכך יש הפרה נוספת של החוק. הנתבעת תפצה את התובעת בסך כולל של 5,400 ש"ח ובהוצאות בסך 2,500 ש"ח.