מתן הנחות לצעירים ב'טינדר' אינו נחשב כהפליה פסולה מחמת גיל (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת רחל ברקאי):
העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המשיבה, מפעילת שירות ההיכרויות המקוון "טינדר", העניקה הנחה למשתמשים צעירים (עד גיל 29) עבור שירותי הפרמיום שלה. האם יש בכך משום הפרת האיסור על הפליה בהספקת שירות ציבורי מחמת גיל, הקבוע בסעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000? המבקשת, משתמשת של המשיבה, בת 36 ביום הגשת התביעה, טענה כי מדובר בהפליה אסורה.
נפסק: יש לבחון כל מקרה לגופו. בקצה אחד של הספקטרום עומדת הפליה האסורה מכוח החוק, ובקצה השני עומדת ההבחנה המותרת. בתווך ימצאו אותם מצבים שלפי טיבם עונים להגדרת "הפליה", אולם מטעמים כאלה ואחרים, "כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר", ניתן להחריג אותם ולהוציאם מגדר הגדרת ההפליה. יש לבחון תחילה האם השירות שמספקת המשיבה עונה להגדרת שירותים ציבוריים לצורך החלת החוק.
על פניו החוק כולל שירותים בעלי אופי ציבורי גרידא. ניתן לומר כי שירותי ההיכרויות המקוונים שמציעה המשיבה לציבור, אינם נמנים על הוראה זו. אולם, בהינתן דברי ההסבר לחוק, המקדמים גישה מרחיבה של ההגדרות בחוק, גישה רצויה נוכח החשש כי ימצאו שירותים, שעל אף שהם מיועדים לשימוש הציבור, לא יכללו באיסור, ובהינתן גישת בתי המשפט המרחיבה, יש לאמץ את הגישה המרחיבה ולראות בשירות כשירות תקשורת, במובן של יצירת פלטפורמה לתקשורת בין אישית בין המשתמשים, ולא לצמצם מובנה אך לתקשורת ציבורית. כשם שחברות הטלפונים משמשות פלטפורמה הנותנת שירותי תקשורת, כך ניתן לראות בפלטפורמה המקוונת שמציעה המשיבה ללקוחותיה כפלטפורמה המאפשרת יצירת קשר בין יחידים.
האם יש בהנחה שניתנה לקבוצת המשתמשים הצעירים משום הפליה פסולה, או שמא מתקיימות נסיבות החריג (סעיף 3(ד)(1) לחוק), בבחינת הבחנה מותרת? בפסיקת העליון נקבע כי יש לפרש את המונח "הפליה" כמשמעותו בחוק, רק כאשר הפעולה הנטענת כמפלה היא פעולה שנילווה אליה מטען ערכי שלילי. הסבר המשיבה להבחנת הגיל נבע מהתחשבותה בקשיים הכלכליים של צעירים הקצרים בתקציב בשלב זה של חייהם, ועל כן ראתה לנכון להעניק להם תנאים נוחים בדרך של מתן "הנחה" במחיר השירות. על אף שעל פניו הבחנה זו מטעמי גיל יכולה לעורר חשש לקיומה של הפליה פסולה - אין במתן השירות המדובר כדי להוות הפליה אסורה, כי אם הבחנה מותרת.
קביעת תעריף מוזל לקבוצת משתמשים זו נועדה להקל ולהתחשב בהם. מדובר בתכלית לגיטימית המקדמת מתן הטבה לאוכלוסיה צעירה ובכך מתמרצת צעירים להצטרף לשירותי טינדר פרמיום, מהלך שיש בו להגדיל את מאגר המשתמשים וכפועל יוצא להרחיב את מעגל ההיכרויות. השונות הנעשית' שיש בה כדי ליתן הטבה לצעירים הנזקקים לא מעט לתמיכה כלכלית, היא שונות רלבנטית שאין בה כל פסול. אין מדובר בהפליה שיש בה כדי לפגוע בכבודו של אדם או כי שלובה היא ביצירת סטיגמה שלילית כלפי הקבוצה המופלה. שינוי מדיניות המשיבה אינו הודאה בהפליה פסולה. הבקשה נדחתה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 25,000 ש"ח.