העובדה כי הצילום מתעד טיפול קוסמטי שגרתי אינה גורעת מיצירתיות הצילום (פסק-דין, שלום ראשל"צ, הרשם מרדכי וחדי):

העובדות: התובעת, בעלת עסק בתחום הקוסמטיקה, הזמינה צלמת לצלם תמונות לשיווק העסק ורכשה מהצלמת את הזכויות בתמונות. הנתבעת, בעלת מכון קוסמטיקה, העתיקה אחת מתמונות התובעת (בה נראים פניה של מטופלת / דוגמנית במהלך טיפול קוסמטי), ללא רשות, לאחר שאיתרה את התמונה ברשת בחיפוש אחר תמונות שיסייעו לה לשווק את עסקה. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלה. הנתבעת הכחישה את היקף הפרסומים וטענה, בין היתר, כי כלל אין מדובר ביצירה מוגנת.

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. התמונה מושא התביעה, שנועדה לפרסם את עסקה של התובעת, היא יצירת צילום המקנה לתובעת זכות יוצרים. טענת הנתבעת להעדר מקוריות לא נטענה בקשר להעתקת התמונה ממקור אחר, אלא ביחס לאיכותה במישור האומנותי כיצירה מקורית. מקוריות התמונה אינה מוטלת בספק שעה שלא נטען כי התובעת עצמה העתיקה אותה ממקור אחר. הנימוק עליו הסתמכה הנתבעת, לפיו מדובר בטיפול שגרתי שהוא נחלת כלל הקוסמטיקאיות, כלל אינו רלוונטי לטענה כי התמונה המסוימת נעדרת ייחודיות או יצירתיות. יתכן ומדובר בפעולה שגרתית, נחלת כלל הקוסמטיקאיות, אולם היצירתיות נבחנת לא בייחודה של הפעולה המתועדת, אלא באופן בו בחר היוצר להציג את הפרטים המרכיבים את התמונה כולה כיצירה. בשים לב לאופן בו מצאה הנתבעת את התמונה, חיפוש ברשת, נראה כי הנתבעת עצמה ידעה להבחין בערכה היצירתי - אומנותי של התמונה, ולו משום כי מתוך שלל התמונות שיכולה הייתה למצוא ברשת, בחרה דווקא בתמונה זו על פני השאר. התמונה עונה לדרישת המקוריות ויש בה זכות יוצרים.

הנתבעת העתיקה את התמונה והשתמשה בה לטובת שיווק בית העסק שלה, ללא היתר מהתובעת. בעשותה כן, הפרה הנתבעת את זכות היוצרים של התובעת בתמונה. מאחר והנתבעת לא ציינה בפרסום את שמה של התובעת, כבעלת היצירה, הרי שהופרה גם זכותה המוסרית. מנגד, לא נמצא כי הנתבעת שינתה או חתכה את התמונה. הנתבעת אינה חוסה תחת ההגנות שבחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הנתבעת אינה יכולה להסתמך על הטענה כי אמא היא שהעתיקה את התמונה. השימוש בתמונה לפרסום עסקה של הנתבעת אינו יכול להיחשב כשימוש אגבי. העובדה כי התובעת העלתה את התמונה לאתר האינטרנט שלה אין משמעה כי הנתבעת יכולה להיבנות מההגנה לגבי יצירה הממוקמת במקום ציבורי. אף אין מדובר בשימוש הוגן. מדובר בהפרה אחת של זכויות התובעת. הנתבעת פעלה בתום לב וללא כוונת זדון. הנתבעת תפצה את התובעת ב-15,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות של 5,000 ש"ח.