אין הצדקה לפסוק גמול ושכ"ט בייצוגית על היעדר הצהרת נגישות (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט עודד מאור):

העובדות: בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשת האישור המבקש טען כי המשיב, המפעיל את "מכללת שרוטל", לא פרסם באתר האינטרנט שלו הצהרת נגישות ואת הסדרי הנגישות בבית העסק, בניגוד לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. בבקשת ההסתלקות הודיע המשיב כי לאחר קבלת בקשת האישור החליט להסיר את האתר מהרשת. הצדדים הסכימו כי ככל שהמשיב יעלה אתר בעתיד הוא יקפיד על הוראות ההנגשה, וכן על תשלום תרומה בסך 500 ש"ח ותשלום של 1,000 ש"ח כתגמול ושכ"ט.

נפסק: לאחר קבלת בקשת האישור, המשיב הסיר את אתר האינטרנט מהרשת, ומשכך אין טעם בהמשך ניהול ההליך ודינה של בקשת ההסתלקות להתקבל. בנסיבות התיק אין לאשר את הסכמת הצדדים לגמול ושכר-טרחה ואין לפסוק אלה כלל. אין להמעיט בחשיבותה הרבה של ההגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות לכבוד ולחירות, מכח עקרון השוויון. ברם, לא כל סטייה ולו המזערית ביותר מהוראת הדין, מצדיקה העלאה על נס של אותם עקרונות נעלים וחשובים אלה, לבל יישחקו משימוש חפוז ושלא לצורך, באמצעות הגשת של תובענה ייצוגית נגד עסק, כאשר ניתן היה לתקן את ההפרה באופן הגון יעיל ומהיר יותר, באמצעות פניה מוקדמת.

טרם העלאת טענה בדבר הפרת הוראת תקנה 35(ה) לתקנות הנגישות, יש לבצע פניה מוקדמת לפי הוראת תקנה 35 א(ד)(1). העדר הוראת דין בדבר החובה בפניה מוקדמת ביחס להוראת תקנה 34 היא לקונה משפטית ולא הסדר שלילי. גם מידת ההגינות מחייבת לבצע פנייה מוקדמת. בשים לב שהמשיב עתיד לסגור את העסק שלו עד סוף שנת 2023 וכתוצאה מכך גורל דומה היה לאתר האינטרנט, הרי לוּ המבקש היה מבצע פניה מוקדמת, היה מגלה שאין כל טעם של ממש בהגשת בקשת האישור, שעה שהמשיב עתיד להפסיק לתת את שירותי העסק בתוך זמן קצר, ולא מבזבז את זמנו שלו ושל המשיב. משאתר האינטרנט הוסר מהרשת, לא נמצאה כלל כל תועלת לחברי הקבוצה. 

ככל שאכן קיימת למבקש עילת תביעה לכאורה, הרי שעל פניו היא דלה מאוד; משלחברי הקבוצה לא צמחה כל תועלת מהגשת בקשת האישור; משהמבקש לא ביצע פניה מוקדמת; משהמבקש לא בדק האם המשיבה כלל חייבת במינוי רכז נגישות ובפרסום פרטיו, וטענה זו נטענה באופן סתמי וללא כל ביסוס, הרי שאין טעם או צידוק בגינם יש לפסוק למבקש גמול ולבא כוחו שכר טרחה.