התובע ביקש למחוק את תביעתו על פרסום בפייסבוק, בשלב הסיכומים (פסק-דין, שלום בת-ים, השופט יאיר חסדיאל):

העובדות: בקשת התובע למחיקת תביעת לשון הרע שהגיש נגד הנתבעת. התובע, המגדיר עצמו כ"אושיית רשת", התכתב עם הנתבעת בממשק ההודעות הפרטיות של פייסבוק. במהלך התכתובת עלב התובע בנתבעת. הנתבעת פרסמה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, המתעד את דברי התובע ואת דעתה של הנתבעת על הפער בין פרסומיו הפומביים של התובע להתבטאות שלו בתכתובת הפרטית. התובע טען כי הפוסט הוביל לביוש ו"לינץ אינטרנטי" בו. התובע בחר להמשיך ולנהל את ההליך על-אף כי ביהמ"ש ציין כי עשויה לעמוד לנתבעת הגנה טובה, שכן נראה כי הפרסום לא חרג מהבעת דעה בתום לב על התובע. התובע ביקש למחוק את התביעה במועד בו היה אמור להגיש את סיכומיו. הנתבעת התנגדה לבקשה ודרשה כי יינתן פס"ד מנומק או כי התביעה תידחה. 

נפסק: אין להיענות לבקשה להפסקת התובענה. תחת זאת יש להורות על דחיית התביעה לפי תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי. בנסיבות הבקשה, סופיות מהירה זו היא אותו מעשה שיפוטי שהוא "נכון וראוי". הן הבקשה להפסקת תובענה והן תגובת התובע כוללות מצגים של ויתור מצד התובע על הפיצוי הנדרש בתביעה, מחילה של התובע לנתבעת, והשמת "המלחמה מאחוריהם, על כל המשתמע מכך". יש לראות בתובע כמי שאין בכוונתו "להתמיד בתביעה לא במסגרת התביעה דנן ולא במסגרת תביעה אחרת". יש לפסוק הוצאות סבירות והוגנות לטובת הנתבעת. התובע ישלם לנתבעת את שכר טרחת עורך דינה בסך 23,400 ש"ח.