הסדר פשרה בבקשה לייצוגית לפי חוק הספאם (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת לימור ביבי):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור טענו המבקשים כי המשיבים מפרים את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחו דברי משלוח ללא הסכמת הנמענים וללא ציון שמם כמפרסמים. המבקשים טענו, בין היתר, כי המשיבות 1 ו-3, חברות שהמשיב 2 הוא בעליהן, הן מהגורמים הבולטים בישראל במשלוח הודעות "ספאם" בניגוד לדין. בתשובתם לבקשת האישור הכחישו המשיבים את הטענות שהופנו כלפיהם. הצדדים הגיעו להסכמות שהובאו לאישור ביהמ"ש במסגרת הסכם פשרה. לאחר פרסומו הוגשה התנגדות להסדר. 

נפסק: הסדר הפשרה בחלקו הארי ראוי, הוגן וסביר. בשים לב לנסיבות העניין, יש לאשרו בכפוף למספר שינויים. עיון בבקשת האישור מעלה כי על פניו במסגרת הבקשה מפורטות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות. בקשת האישור נסבה על הפרה נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת; על פניו תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעניינם של חברי הקבוצה הרבים; אין טעם לסבור כי המבקשים פועלים או מנהלים את ההליך שלא בתום לב. בבחינת הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה, אל מול יתרונות וחסרונות הסדר הפשרה, מתקיימים סיכונים וקשיים שונים לשני הצדדים. בשלב זה לא ניתן לשלול הטענה לפיה המשיבים שלחו לחברי הקבוצה הודעות ללא הסכמתם. לכך יש להוסיף כי למצער לא יכול להיות חולק כי המשיבים שלחו דברי פרסומת באופן המפר את הוראות חוק התקשורת, ללא ציון שם המשיבים כמפרסמים. מנגד, קיימות אף משוכות הניצבות בפני המבקשים להוכחת טענותיהם. בנסיבות העניין אין לתת משקל לפער בין סכום התביעה (15 מיליון ש"ח) לבין סכום הפיצוי (220,000 ש"ח). ההטבה סבירה והוגנת. יש לאשר את הגמול ואת שכר הטרחה שהומלצו על-ידי הצדדים - סכום כולל של 80,000 ש"ח. בהינתן שלא נמצא ממש ברוב המכריע של טענות המתנגד, אך בשני עניינים הובילה התנגדות המתנגד לקבלת הבהרות שהיה בהן כדי לסייע בהצדקה לאימוץ הסכם הפשרה, הרי שהמתנגד לא חויב ולא זוכה בהוצאות. ניתן להסדר הפשרה תוקף של פס"ד.