תביעת לשון הרע על פרסומים ברשת על רקע טיפול בחתול רחוב שנדרס (פסק-דין, שלום כפ"ס, השופט איתי רגב):
העובדות: תביעת לשון הרע. התובעים, רופא וטרינר וחברה למתן שירותים וטרינריים, טענו כי הנתבע, באמצעות עמותה שהוא פעיל בה (הנתבעת), פרסם פרסומי לשון הרע כלפיהם על רקע טיפול בחתול רחוב שנדרס. הפרסומים נשוא התביעה הם כתב במקומון מקוון (מיינט) וסרטון שהפיץ הנתבע בפייסבוק למטרת גיוס מימון המונים. הנתבעים טענו כי אין מדובר בלשון הרע וכי עומדת להם הגנת אמת בפרסום.
נפסק: התביעה מבוססת על אמירות שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס להן משמעות שהיא בגדר לשון הרע. האמירות כאילו התובעים התחייבו להעניק שירותים בהתנדבות, אך בפועל דרשו עבורם תשלום, יש בהן כדי לעשות את התובעים מטרה לבוז בעיני הבריות, לבזותם בשל התנהגות המיוחסת להם ואף לפגוע במשרתם ובמשלח ידם. בשני המקרים מדובר בפרסום לצורך חוק איסור לשון הרע. הצדק עם הנתבעים כי מדובר בפרסום מוגן. כאשר טענו הנתבעים כי התובעים הבטיחו לטפל בחתול בחינם, ואז דרשו תשלום בעד חלק מסוים בטיפול, אמירות אלו היו בגדר אמת. בפרסום היה עניין ציבורי. התביעה נדחתה.