תביעת לשון הרע בין בני זוג לשעבר על פוסט פוגעני (פסק-דין, משפחה חדרה, השופטת עינת גלעד משולם):

העובדות: שתי תובענות בין בני זוג לשעבר, שחיו כזוג כעשור אך לא נישאו. האחת, תביעה רכושית, הצהרתית ולפירוק שיתוף בין בני זוג, שהוגשה על ידי האישה. השנייה, תביעה כספית לפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, שהוגשה על-ידי האיש, בשל פוסט של האישה בפייסבוק. 

נפסק: תביעת האישה נדחתה לאחר שלא הוכיחה כוונת שיתוף בנכסים. תביעת האיש התקבלה בחלקה. הפרסום נעשה ברשת האינטרנט, בפייסבוק. הפסיקה החילה את דיני לשון הרע גם על פרסומים אינטרנטיים, אגב התייחסות מפורשת לפייסבוק. פרסום תוכן בפייסבוק הוא פרסום לכל דבר ועניין, לאור הנגישות, הזמינות וההפצה המהירה הטמונים בפרסום זה. האישה פרסמה פוסט פומבי ועצמאי, בו התייחסה ל"אלימות גלויה", מילולית ופיזית, מבן זוגה שהורחק. הפוסט מתאר אירוע עובדתי לכאורה שבגדרו פעל האיש באלימות כלפיה. ככלל ייחוס מעשי אלימות עלול להתפרש על ידי האדם הסביר כהתנהלות עבריינית שיש להיזהר מפני מבצעה, תוך אפשרות סבירה לגבש דעה שלילית על מושא הפוסט. אין לקבל את טענת האישה כי מדובר בפרסום כללי ולא ניתן לקשרו לאיש. אין באי ציון שמו המפורש של אדם כדי להסיק שלא ניתן לזהותו. די בהיכרות עם האיש או האישה לגרום לכך שיזוהה עם הנכתב בפרסום, לנוכח העובדה כי הפרסום נעשה תחת זהותה של האישה ובדף הפייסבוק שלה. לא עומדת לאישה הגנת האמת בפרסום. מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים שבהם קיים אינטרס כה חשוב בהתבטאות חופשית עד כדי כך שהוא מצדיק מתן הגנה למפרסם חרף נקיטה בביטויים שאינם אמת שלמה. האישה תפצה את האיש ב-5,000 ש"ח ותישא בהוצאות.