הפרסומים נכתבו בחוסר אחריות, ללא עיגון עובדתי סביר ותוך השתלחות אישית בקצין משטרה (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט אורן שוורץ):

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בכפ"ס [תא"מ 59403-05-20], שחייב את המערערת לשלם למשיב פיצוי של 62,500 ש"ח בשל פרסום לשון הרע (והוצאות בסך 2,000 ש"ח ושכ"ט בסך 11,000 ש"ח). המשיב הוא קצין משטרה, ששימש כמפקד משטרת אלעד. המערערת היא תושבת אלעד, פעילה חברתית, ויריבה פוליטית של ראש העיר. המערערת פרסמה בפייסבוק כי המשיב מעורב בשחיתות שלטונית ובחבירה פוליטית לראש עיריית אלעד. ביהמ"ש השלום קבע כי חמישה מפרסומי המערערת עולים כדי לשון הרע, וכי לא עומדות לה ההגנות להן טענה. מכאן הערעור.

נפסק: קביעות ביהמ"ש קמא באשר לפרסומים בדין יסודם. בפרסומים הוצג המשיב כמי שפועל בשירותו של גורם מושחת ומסייע לו. הפרסומים מכוונים למסכת אירועים קונקרטית. אין מדובר בהבעת דעה או בביקורת. למשיב מיוחסת מסכת עובדתית שמעידה על חציית הקווים, מהשירות המשטרתי אל עבר קבוצה פוליטית שמתוארת כגורם מושחת. מנקודת המבט של האדם מהיישוב מדובר בתוכן שפוגע בכבודו של המשיב, ובעיקר ביושרתו המקצועית כקצין משטרה. המערערת לא הכחישה כי היא שעומדת מאחורי הפרסומים, שיש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של המשיב, לבזות אותו, להשפילו ואף לפגוע במשרתו. גם במסגרת הערעור המערערת לא הציגה תשתית כלשהי שיש בה כדי לבסס את טענתה לאמת בפרסום, והגנה זו אינה עומדת לה. הפרסומים נעשו ברשת, בצורה נרחבת, ונועדו להטמיע בציבור את הידיעה בדבר תוכן הדברים. הפרסומים אינם עוסקים בהבעת דעה, אלא בשורת אירועים שהמערערת סבורה שהתרחשו. הפרסומים נכתבו בחוסר אחריות, ללא עיגון עובדתי סביר ותוך השתלחות אישית בקצין משטרה. נסיבות אלה, כמו גם הפצת הפרסומים ברשת החברתית, שוללים את הגנת תום הלב. התביעה אינה מקיימת את המאפיינים של תביעת השתקה. הפיצוי שנפסק עבור כל אחד מהפרסומים מעט גבוה ולפיכך הפחית ביהמ"ש את גובה הפיצוי ל-35,000 ש"ח.