לא ניתן להמציא את ההליך למיקרוסופט העולמית דרך מיקרוסופט ישראל (החלטה, מחוזי ת"א, השופט הרי קירש):

העובדות: בקשה לסעד זמני. המבקשת פיתחה "חנות אפליקציות" שבאמצעותה ניתן להוריד ולרכוש יישומונים של צדדים שלישיים. החנות פועלת על גבי מערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט. המבקשת טענה כי המשיבות סיווגו את החנות שלה כתוכנה פוגענית, ומונעות את הורדתה והשימוש בה. המבקשת טענה כי נגרמים לה נזקים בלתי הפיכים בשל אובדן לקוחות והכנסות. המשיבות טענו כי העילה לנקיטת הצעדים היא אופי תוכנת המבקשת כמציגה פרסומות ללא אפשרות זמינה של סגירה על ידי המשתמש. אין מערכת חוזית מפורשת בין מיקרוסופט ובין המבקשת ואין כל התחשבנות כספית ביניהן שנוגעת לחנות האפליקציות.

נפסק: ההליכים לא נפתחו כדין נגד המשיבה 2, שהיא על פניו הצד הרלבנטי למחלוקת. השאלה היא האם התביעה "נוגעת לאותו עניין" בקשר אליו המשיבה 1, מיקרוסופט ישראל, פועלת באופן קבוע כנציגה בישראל של המשיבה 2. התביעה נוגעת לפעולות מיקרוסופט שנועדו לטענתה להגן על משתמשיה מאפליקציות שעלולות לפגוע או להזיק, לפי אמות מידה שקובעת מיקרוסופט עצמה. הראיות שהוצגו אינן מעידות כי מיקרוסופט ישראל עוסקת כלל בעניינים אלה, במישרין או בעקיפין. המבקשת בעלת חנות אפליקציות שמוצעת לשימוש על גבי מערכת ההפעלה של מיקרוסופט בכל מקום בעולם. החנות מופיעה בשפה האנגלית ומיועדת לקהל כללי ורב לאומי. בלב התביעה עומדת החלטה פרטנית של מיקרוסופט בעניין סיווג החנות, החלטה שנתקבלה על פי אמות מידה כלליות שמיקרוסופט עצמה קבעה. לא הובאו ראיות כי ההחלטה הפרטנית האמורה נתקבלה במעורבותה של מיקרוסופט ישראל או כדי להראות כי מיקרוסופט ישראל הייתה מעורבת בקביעת אמות המידה הכלליות. אין לדון במתן סעדים זמניים, שממילא יהיו חייבים להיות מופנים כלפי המשיבה 2 על מנת להיות יעילים ואכיפים, בהעדר המצאה כדין של כתב טענות ראשון לידי המשיבה 2. הבקשה נדחתה.