ויכוח על מקום חניה הוביל לתביעות לשון הרע הדדיות (פסק-דין, שלום ת"א, השופט ליאור גלברד):

העובדות: תביעות לשון הרע הדדיות שמקורן בויכוח על מקום חניה. התובעת היא עובדת עיריית בת-ים. הנתבעת נשואה לתובע שכנגד, שצבע עורו שחור. הימים הם ימים טעונים של מחאה והפגנות של בני העדה האתיופית. בתביעה העיקרית טענו הנתבעת והתובעת שכנגד כי התובעת (הנתבעת שכנגד) אמרה להם אמירה גזענית במהלך הויכוח. התובעת הכחישה כי השתמשה בביטויים שנטענו בתביעה נגדה. תביעת התובעת נסבה על מכתב ששלחה הנתבעת לעירייה, מקום עבודתה, וכן על פוסט של הנתבעת בקבוצת הפייסבוק "אמהות מבת-ים". התובעת טענה כי מדובר בפרסום פוגעני שזכה לתגובות ואזכורים ברשתות החברתיות, שהציג אותה כאלימה, גזענית וברוטאלית. הנתבעת טענה כי עומדות לה הגנות חוק איסור לשון הרע ביחס לפרסומים אלה.

נפסק: דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה. הן התוכן של המכתב והן התוכן של הפרסום בפייסבוק באים בגדר לשון הרע. אשר למכתב, דין התביעה להידחות מכיוון שקמה לנתבעת הגנה לפי סעיף 15(8) לחוק. אשר לפוסט בפייסבוק, דין התביעה להתקבל, בהיעדר הגנה. דין התביעה שכנגד להידחות. התובעים שכנגד לא עמדו בנטל להוכיח את האמירה הגזענית הנטענת (אמירה שעומדת גם בבסיס התביעה שכנגד וגם בבסיס טענת האמת בפרסום של הנתבעת). אף אחד מהצדדים לא מסר לביהמ"ש מידע אמין ומלא. לא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי לגבי האמירה הגזענית שנטענה. פוסט הפייסבוק פורסם בבוקר האירוע, כאשר הנתבעת היתה נסערת. תוכן הדברים הוא ברמת חומרה גבוהה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-22,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 11,700 ש"ח.