התובעת לא הוכיחה חובה לפרסם את הבחירות לאגודת הסטודנטים במדיה דיגיטלית (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט יואב פרידמן):

העובדות: התובעת היא סטודנטית באוניברסיטת חיפה. הנתבעת היא אגודת הסטודנטים באוניברסיטה. התובעת עתרה לפסול את כהונתם של חברי המועצה שנכנסו לתפקידם, ללא בחירות, ולחייב את האגודה לקיים בחירות. התובעת טענה, בין היתר, שרצתה להגיש מועמדות וכי הדבר נמנע ממנה בהיעדר פרסום כנדרש בדבר המועד בו יש להגיש מועמדות. הדבר התגלה לה כאשר כבר חלף המועד, וכבר "נבחרו", באין בחירות, המועמדים שהגישו מועמדות, שמספרם בכל אזור בחירה תאם את מספר המושבים מאותו אזור (לפי מנגנון בתקנון האגודה).

התובעת טענה עוד כי בניגוד לנוהג בעבר, לא פורסם דבר קיומן של הבחירות בהאמצעים הדיגיטליים העומדים לרשות האגודה ומשמשים אותה תדירות (פייסבוק, דוא"ל, אינסטגרם, אתר האגודה ומסרונים), וכי הדבר גרם לכך שהסטודנטים לא ידעו בפועל על הבחירות, אף אם פרסום בלוחות המודעות בקמפוס אפשרי לפי הוראות התקנון. האגודה טענה, בין היתר, כי לא נפל פגם בהליך הבחירות וכי מועדן, רשימת אזורי הבחירה ורשימות המועמדים פורסמו לפי הוראות התקנון, על לוחות המודעות בקמפוס. האגודה הכחישה את הטענה שהיה קיים נוהג של פרסום הבחירות במדיה דיגיטלית (למעט בתקופת הקורונה).

נפסק: הכללים המסדירים הבחירות לאגודה, לרבות ההליכים המקדימים לבחירות, מעוגנים בתקנון העמותה, היא האגודה הנתבעת. הנטל להוכיח כי נפלו פגמים המחייבים את ביטול תוצאות הבחירות ואת החובה לקיים הליך בחירות מחודש, מוטל לפתחה של התובעת. ביהמ"ש נכון לקבל טענת התובעת שאין להתייחס לאגודה כאל עמותה רגילה שכל פועלה במשפט הפרטי, אלא כאל גוף דו מהותי. אולם לא מדובר במילות קסם הגוזרות תוצאה. מדובר בעמותה רשומה, ובהתאמה, עליה לפעול בהתאם להוראות תקנונה. תקנון העמותה הוא שקובע את "כללי המשחק" המחייבים בין העמותה לבין חבריה, לרבות במה שקשור להליכי הבחירות.

לא קיימת בתקנון חובת פרסום של מועדי ואופן הרישום של המועמדים לבחירות דווקא במדיה הדיגיטלית. לפי התקנון, כל אימת שמטיל הוא חובת פרסום, ולא קובע דרך, ניתן לפרסם באחת משלוש דרכים: או בלוחות המודעות של האגודה בקמפוס, או באתר האגודה, או בשניהם. אין הדבר מונע בנוסף פרסומים נוספים כגון משלוח דוא"ל, פרסומים בפייסבוק ועוד. כל המרבה הרי זה משובח. אולם, יש להבדיל בין הדין הרצוי למצוי. האגודה הוכיחה כי ביצעה פרסום כנדרש בתקנונה בלוחות המודעות בקמפוס. יש לקבל את טענת התובעת שלא היתה מודעת לאפשרות להציג מועמדות במועד הרלוונטי. אלא שאי ידיעתה הסובייקטיבית של התובעת על המועד להגשת מועמדות אינה אמורה לזכותה בסעד הנתבע על ידה.

התובעת לא הוכיחה שהתגבש נוהג של האגודה לפרסם את הליכי הבחירות המקדימים באמצעות מדיה דיגיטלית. גם בהנחה שהיה מוכח נוהג כזה, לא היה בו כדי לייצור חובה משפטית שהפרתה תצדיק סעד בעל השלכות נרחבות כמו ביטול בחירת כל חברי המועצה והנחיה לקיום הליכי בחירות כלליות מחדש. התובעת לא הצביעה גם על מקור משפטי אחר מכוחו מחויבת הייתה האגודה לפרסם בדרכים נוספות את מועד הבחירות, המועד והאופן להצגת מועמדות, מעבר לכללי הבחירות המחייבים הקבועים בתקנונה. ראוי שהאגודה תפעל לתקן את תקנונה, כדי שלעתיד לבוא יבוצעו פרסומי הבחירות למיניהם גם במדיה דיגיטלית, בתפוצה נרחבת ככל הניתן, ולא רק בלוחות המודעות של האגודה בקמפוס או באתר אינטרנט שכמות הכניסות אליו זעומה. התביעה נדחתה.