הפרת זכות יוצרים בצילום הובילה גם לתביעת לשון הרע על דירוג של כוכב אחד בגוגל (פסק-דין, שלום ת"א, הרשמת ורדה שוורץ):

העובדות: תביעה בטענה להפרת זכות יוצרים בצילום והוצאת לשון הרע. התובע הוא צלם אדריכלות ועיצוב פנים. הנתבעת היא חברה בתחום התאורה, המפרסמת את מרכולתה באתר אינטרנט. התובע טען כי ביצע פרויקט צילום עבור צד שלישי, במסגרתו המזמין קיבל הרשאת שימוש מוגבלת בלבד בצילומים. התובע טען כי הנתבעת השתמשה באחד מצילומיו לקידום עסקיה, ללא הסכמתו ומבלי לתת לו קרדיט, תוך הפרת זכות היוצרים שלו וזכותו המוסרית. התובע טען עוד כי הנתבע 2 החליט להתנקם בו בעקבות כישלון ההידברות ביניהם, כך שדירג את אתר התובע בגוגל בכוכב אחד מתוך חמישה, למרות שמעולם לא היה לקוח של התובע.

הנתבעים טענו כי פרסמו את הצילום בתום-לב ולבקשת מזמין היצירה ששכר את שירותי התובע. הנתבעים טענו כי מעצבת פנים (צד ג') ביצעה עבודת עיצוב עבור לקוח שרכש גופי תאורה מהנתבעים, וכי צד ג' העבירה מיוזמתה אל הנתבעת צילומים, מהם בחרה הנתבעת להציג את הצילום נשוא התביעה, עד להסרתו בעקבות מכתב התובע. הנתבעים טענו כי הזכויות ביצירה שייכות למזמין העבודה, כי עשו ביצירה שימוש הוגן, ועוד. הנתבע טען כי חש שעליו להזהיר את הציבור מהתנהלות התובע, ולכן דירג אותו (כנציג הנתבעת) בכוכב אחד, למשך מספר שעות בלבד. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד המעצבת.

נפסק: התביעה להפרת זכות יוצרים נגד הנתבע - אין מחלוקת כי הצילום שפרסמה הנתבעת באתר הוא יצירה אמנותית הזכאית להגנה לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. אף לא היתה מחלוקת כי התובע צילם את הצילום. יש לדחות את הטענה כי בעלת זכות היוצרים בצילום היא המעצבת, צד ג', ובעקיפין גם הנתבעת, משום שהצילום מציג את עבודת העיצוב של צד ג' או את גוף התאורה של הנתבעת. מהתכתובת בין התובע לצד ג' עולה כי התובע כלל לא ויתר על זכות היוצרים שלו בצילום, ודאי שלא כלפי ספקים שנטלו חלק בפרויקט כגון הנתבעת. צד ג' רשאית להשתמש בצילום לשימוש עצמי ופרסום על-ידה. אין שחר לטענה כי צד ג' הטעתה את הנתבעים להאמין כי רכשה את מלוא הזכויות בצילומים. לא הוכח כי צד ג' ביקשה לפרסם את התצלומים או אחד מהם באתר הנתבעת. מכיוון שהנתבעת לא פעלה בשקידה מספקת כדי לברר את נושא זכויות היוצרים, אין היא יכולה להתגונן בטענת מפר תמים. הנתבעת תפצה את התובע ב-20,000 ש"ח על הפרת זכות היוצרים שלו וזכותו המוסרית.

תביעת לשון הרע נגד הנתבע - חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום העלול לפגוע במשלח ידו של אדם הוא לשון הרע. לא היה בדירוג דבר הנוגע לאיכות עבודתו של התובע, אלא היה בכך רצון לפגוע בתובע ולהשיב לו כגמולו בעקבות תביעתו לפיצוי ולשם פגיעה כלכלית בו. עם זאת, מדובר בדירוג בלבד (ללא מילים), ששרד זמן מועט ביותר לפני שהוסר בעצת עורכי דינו של הנתבע, ובטרם תוקן בדירוג מקסימלי כסוג של ניסיון תיקון העוולה. הנתבע יפצה את התובע ב-7,000 ש"ח. הנתבעים יישאו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח. הודעת צד ג' נדחתה והנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך 8,000 ש"ח.