אישור תביעה ייצוגית עבור משלוח מסרונים פרסומיים למכירת מזרנים (החלטה, שלום ראשל"צ, השופטת כרמית בן אליעזר):

העובדות: בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה שהמשיב הפר את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (חוק הספאם). המבקש, עו"ד במקצועו, טען כי המשיב, העוסק במכירת מזרנים, שיגר אליו מסרון פרסומי ללא אפשרות הסרה או פרטי יצירת קשר וללא הסכמתו. המשיב, טען, בין היתר, כי מדובר בעסק משפחתי קטן וכי המסרון נשלח באמצעות המפעילה "הלו 015", המתמחה בכך, באופן חד-פעמי. המשיב טען עוד כי המבקש השאיר את פרטיו כדי שיחזרו אליו לגבי מיטה שהתעניין בה, וכי המפעילה שלחה את המסרון ל–114 נמענים שהשאירו את פרטיהם במערכת.

נפסק: השאלות העומדות בבסיס בקשת האישור - האם הפר המשיב את הוראות חוק התקשורת, וכן האם ועד כמה נגרם בשל כך נזק הראוי לפיצוי - הן מהותיות ומשותפות לכלל חברי הקבוצה. עלה בידי המבקש לעמוד בנטל להוכיח קיומה של קבוצת אנשים שנשלחו אליהם מסרונים דומים, הגם שגודל הקבוצה והיקפה (לרבות כמות הנמענים אליהם נשלח מסרון זה וכמות הפעמים בהן נשלח המסרון או מסרונים דומים) נותר לא ידוע. אין מחלוקת אמיתית על עצם קיומה של קבוצה, אלא רק על גודלה, וכל הנתונים בעניין מצויים בחזקתו הבלעדית של המשיב והוא נמנע מהבאת ראיות רלוונטיות להוכחתן. טענות המשיב כי מדובר באירוע חד פעמי בו נשלח המסרון לקבוצת אנשים קטנה - לא הוכחו כלל. 

גם בשאלה אם קיימת אפשרות סבירה כי השאלות שבמחלוקת יוכרעו לטובת הקבוצה, המבקש עמד בנטל המוטל עליו במידה הנדרשת בשלב זה. המסרון הוא דבר פרסומת מובהק, למרות טענת המשיב כי מדובר ב"הודעה אינפורמטיבית בדבר קיומו של מבצע מכירות". אין די בהשארת פרטים על מנת להוות הסכמה מפורשת מראש לקבלת דברי פרסומת. המשיב לא הוכיח כי דבר הפרסומת נשלח רק למי שהשאירו פרטים, ואף לא צירף אסמכתא לכך שהמבקש עצמו השאיר פרטיו אצלו, לרבות לא האופן, התכלית וההקשר שבו הושארו פרטים אלו. הצדק עם המבקש, ולמצער קיימת אפשרות סבירה שייקבע, שקבלת דברי פרסומת גורמת לנמען נזק לא ממוני של טרדה ופגיעה בפרטיות, גם אם שיעורו נמוך. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. המבקש הוכיח במידה הנדרשת בשלב זה את התקיימותם של כל התנאים הנדרשים לצורך אישור תביעתו כתביעה ייצוגית. המשיב יישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.