תביעת לשון הרע על פרסום מכפיש בפייסבוק כלפי נהג מונית (פסק-דין, שלום עפולה, השופט ויסאם חיר):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא נהג מונית בעיר צפת. הנתבע עוסק בפרסום מקוון, ונחשף, לטענתו, לתלונות של רבים שנפגעו מהתנהלותו של התובע, ולכן פרסם את הפוסט נשוא התביעה ברשת החברתית פייסבוק. אין בין הצדדים היכרות מוקדמת. התובע טען כי הפרסום הוא לשון הרע כלפיו. הנתבע טען כי מדובר בתביעת השתקה, כי אין מדובר בלשון הרע וכי עומדות לו הגנות חוק איסור לשון הרע.

נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. כתיבת "פוסט" ב"פייסבוק" ותגובות ברשת החברתית, יש בהם כדי להוות "פרסום" לצורך החוק. הפוסט של הנתבע זכה למספר שיתופים ונצפה על ידי מספר לא מבוטל של אנשים. הנתבע לא הכחיש את פרסום ה"פוסט". הפרסום הוא לשון הרע. יחוס תכונות של "עבריין", "שרלטן" ו"גברתן" לתובע מקיימות את יסוד לשון הרע כהגדרת המונח בסעיף 1 לחוק. ייחוס תכונות כאמור לתובע, שמשמש כנהג מונית המספק שירות לקהל לקוחותיו, הוא פרסום לשון הרע כלפי התובע, מציירו באופן שלילי ושם אותו ללעג ולבוז בעיני קהל לקוחותיו. לא עלה בידי הנתבע להוכיח את אמיתות הפרסום בנוגע לחלק המשמעותי והעיקרי של הפרסום ולא עומדת לו הגנת "אמת דיברתי", כמשמעותה בסעיף 14 לחוק. הנתבע אף לא הוכיח כי עשה את הפרסום בתום לב. אין מדובר בתביעת "השתקה" ובנסיבות העניין הביקורת והאזהרה נוסחו על ידי הנתבע במידה העולה על הנדרש ובאופן השולל ממנו את חזקת תום הלב. אין מדובר בביקורת צרכנית, באתר צרכני, במקום המיועד לכך, לצדן של חוות דעת של לקוחות אחרים. עסקינן בפרסום עצמאי המנותק מכל הקשר, שבכותרתו בקשה לשתף ולהפיץ, המנוסח בלשון מוגזמת וחריפה ובניסוח מכפיש תוך שימוש בביטויים מעליבים ומשתלחים. הפרסומים לא נעשו בזדון. הנתבע יפצה את התובע ב-30,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 6,000 ש"ח.