העובדה כי שימוש במילים פוגעניות בפייסבוק הפך לנפוץ, אינה נותנת לכך לגיטימציה (פסק-דין, משפחה פ"ת, השופטת מורן ואלך-ניסן):

העובדות: תביעת לשון הרע שהגיש התובע נגד אחיו, כחלק מסכסוך ארוך שנים המתנהל ביניהם, לרבות הליכים משפטיים רבים. התובע הפנה לפרסומים שונים של הנתבע ברשתות חברתיות, שנועדו לטענתו לבזות אותו ולפגוע בו. הנתבע כפר בסמכות ביהמ"ש לאור העובדה כי הוא מתגורר מחוץ לישראל וטען להגנת "אמת דיברתי".

נפסק: דין התביעה להתקבל. מדובר בפרסומים של הנתבע ברשתות חברתיות (פייסבוק / יוטיוב), העולים כדי "לשון הרע" לצורך חוק איסור לשון הרע. הצגת אדם כנוכל, גנב, בעל התנהגות פושעת וכו', מעצם טיבה עלולה להשפיל אדם בעיני הבריות או לפגוע בעיסוקו. טענת הנתבע כי השימוש במילים אלה הפך נפוץ ברשתות החברתיות, אינה נותנת לגיטימציה להשתמש בביטויים אלה. אין מחלוקת כי מתקיים יסוד הפרסום. הנתבע העלה את הפרסומים לרשתות החברתיות, היכן שיש לו עוקבים רבים. עיון בפרסומים מעלה כי מטרתם היתה להפיץ אותם בתפוצה רחבה ככל הניתן. את אחד הפוסטים העלה הנתבע גם בדף פייסבוק הרשום על-שם אביהם המנוח של הצדדים, לצורך הגדלת התפוצה. הנתבע חי בתחושה מתמדת כי התובע הונה אותו ואת הוריו המנוחים, אך לא הוכיח את אמיתות הפרסום. המעשים הנטענים אף לא הוכחו בהליך אזרחי או פלילי כלשהו, למרות ההליכים המשפטיים הממושכים שניהלו הצדדים. הנתבע יפצה את התובע ב-80,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 4,000 ש"ח. ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לפרסם לשון הרע על התובע ובני משפחתו וככל שקיים פרסום כזה יש להסירו לאלתר.