ביהמ"ש העליון אישר הסדר פשרה בייצוגית ספאם (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטת ענת ברון):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטות ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שדחה את בקשות הצדדים לאישור הסדרי פשרה שהושגו ביניהם בתובענה ייצוגית. התובענה עוסקת בטענה למשלוח הודעות "ספאם" מאתר ההיכרויות "בליינד דייט". ביום 24.2.2021 אישר ביהמ"ש המחוזי את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית [ת"צ 24822-02-20]. המבקשת בבקשת רשות הערעור היא הנתבעת בהליך הייצוגי. המשיבים, התובעים בהליך הייצוגי, הודיעו שהם מסכימים למתן תוקף של פס"ד להסכמות שהושגו בין הצדדים.

נפסק: יש לתת רשות ערעור על שתי ההחלטות שבמוקד הבקשה, לדון בבקשה כבערעור, ולקבל את הערעור במובן זה שהסדר הפשרה המתוקן שהציגו הצדדים יאושר ויקבל תוקף של פס"ד. נקודת המוצא לדיון היא כי לסיום ההליך הייצוגי על דרך הפשרה ישנם יתרונות משמעותיים. חשיבות התובענה הייצוגית היא בהיותה מכשיר דיוני שמאפשר ליחיד לנהל תביעה בשם קבוצת נפגעים, במקרים שבהם אין לחברי הקבוצה תמריץ כספי או אחר לממש את עילת התביעה הנתונה להם. בכך מסייעת התובענה הייצוגית בהגנה על זכויות, בקידום אכיפת הדין ובהרתעה מפני הפרתו. לצד זאת ובדומה לכל הליך משפטי אחר, תוצאות ההליך הייצוגי אינן מובטחות, וגם תובענה המבוססת על עילה טובה עשויה להידחות בשל קשיי הוכחה או מטעמים אחרים. הסדר פשרה בהליך ייצוגי מאפשר לחברי הקבוצה "לקנות" את הסיכון בהליך, ולקבל סעד ודאי ומהיר. נוסף על כך, סיום הליך בפשרה טומן בחובו חיסכון ניכר בעלויות ההליך, שבהליכים ייצוגיים נוטות להיות משמעותיות. לצד היתרונות, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית מעורר ביתר שאת את "בעיית הנציג" המאפיינת את ההליך הייצוגי כולו.

על רקע זה ניכרת חשיבותם של הביקורת השיפוטית והפיקוח האקטיבי של הערכאה הדיונית על הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים. ההסדר המתוקן בעניין זה נדחה על הסף בהחלטה הראשונה, ובהחלטה השנייה נקבע לגופו של עניין כי ההסדר המקורי איננו ראוי, הוגן וסביר - בעיקר על רקע הפער בין הסעד שהוצע בו ובין השווי הפוטנציאלי של התובענה הייצוגית. הקשיים העומדים בפני התובעים אינם מבוטלים, ואם ימשיכו בניהול ההליך עד תום – אין כל ערובה כי התובענה תוכרע לטובת חברים בקבוצה, לא כל שכן לטובת כלל חברי הקבוצה. גם בהינתן הקביעות הלכאוריות בהחלטת האישור, שלפיהן המבקשת הפרה את הוראות חוק התקשורת וחוק הגנת הפרטיות, פסיקת פיצוי בגין הנזק הלא-ממוני שנטען כי נגרם לקבוצה הייתה כפופה להוכחה ולכימות של הנזק שנגרם לכל אחד ואחד מחבריה. בנסיבות המקרה חסרונות ההסדר אינם עולים על יתרונותיו באופן המצדיק את דחייתו. הבקשה התקבלה. ניתן תוקף של פס"ד להסדר הפשרה המתוקן בין הצדדים.