אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית על הפרת חובת הנגישות של שירותי אינטרנט (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אסתר נחליאלי חיאט):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, שעילתה בהיעדר הנגשה של אתר האינטרנט של המשיבה לאנשים עם מוגבלות. בבקשת האישור טען המבקש, אדם עם מוגבלות, כי ניסה לבצע פעולות באתר המשיבה, אך בשל מיגבלת הראייה שלו לא הצליח, מאחר שהאתר אינו מונגש לאנשים עם מוגבלות, בניגוד למתחייב בתקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשע"ג-2013, בהן נקבעה חובת התאמת נגישות בשירותי האינטרנט.

המשיבה טענה כי האתר היה מונגש ברובו לפני שהחובה הרלוונטית בדין נכנסה לתוקף, וכי גם לאחר מכן המשיכה המשיבה להשקיע מאמצים להנגיש את האתר לפי הוראות הדין, ומשכך מדובר לכל היותר בתקלות נקודתיות. עוד נטען כי המבקש כבר ביצע הזמנות אצל המשיבה מספר לא מועט של פעמים, לפני הגשת הבקשה וגם אחריה. הצדדים הגיעו להסכמות לסיום ההליך, באופן שיאשרר את יישום הוראות הדין לטובת משתמשים עם מוגבלות.

נפסק: הסיבה העיקרית לחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא הצורך להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלות, ולהבטיח לאנשים עם מוגבלות לממש את עצמם ולנהל את חייהם באופן שווה לכל אדם אחר. החוק והתקנות שהותקנו מכוחו מנסים להבטיח לאנשים עם מוגבלות אפשרות לקחת חלק פעיל בחיי היומיום. הסדר הפשרה הוא ראוי, סביר והוגן ויש לאשר אותו. הסעד העיקרי שנתבקש הוא צו המורה למשיבה לבצע "התאמות נגישות באתר האינטרנט באופן מיידי כך שזה יעמוד באופן מלא בהוראות התקן". ואכן, במסגרת הסדר הפשרה, יש התחייבות מלאה של המשיבה ליישם את דיני ההנגשה, לבצע את ההתאמות המתחייבות מעת לעת, להמשיך ולתחזק את האתר ולהתמיד לבצע את ההנגשה כדין. ההסדר אף כולל פירסום של מודעה ייעודית ונגישה לאנשים עם מוגבלות לצורך בקרה על קיומה של ההתחייבות בדרך קלה המאפשרת לכל מי שנתקל בבעיה בחוסר הנגשה או באי יישום ההתחייבויות שבדין, לפנות לכתובת זו להעיר ולהאיר על התקלה שתטופל במהירות האפשרית. הסדר הפשרה עומד באמות המידה בחוק תובענות ייצוגיות וניתן לו תוקף של פס"ד.