ת"צ 15142-01-23 דוידוביץ ואח' נ' ספייסהאוס בע"מ

אולי יעניין אותך גם

אישור תביעה ייצוגית בשל הפרת "חוק הספאם" (החלטה, שלום ת"א, השופט עדי הדר):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל טענה למשלוח דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשים טענו, בין היתר, כי המשיבה שולחת דברי פרסומת לציבור נמענים רחב, ללא קבלת ההסכמה הנדרשת ואף לאחר שנשלחות לה הודעות סירוב. המשיבה, חברה המייצרת ומשווקת מארזי משקאות וקוקטיילים, טענה כי המבקשים הם תובעים סדרתיים ושבעת ביצוע רכישה מאשר הלקוח משלוח דברי הפרסומת כברירת מחדל. המשיבה טענה, בין היתר, שגם אם לא ניתן אישור המבקשים למשלוח דברי פרסומת במהלך תהליך הרכישה, שהופסק באופן מכוון, וחרף זאת נתקבלו דברי פרסומת, הרי שמדובר לכל היותר בתקלה נקודתית.

נפסק: לא הוצגה לפני ביהמ"ש ולו ראיה אחת לגבי הסכמת מי מהמבקשים לקבלת דואר מקוון או מסרונים מהמשיבה. המשיבה טענה שכאשר רוכשים מוצר, המזמין רשאי לשנות את מקום הסימן "וי" מתיבה המורה על הסכמתו לקבל פרסומת לתיבה בה הוא אוסר עליה לשלוח אליו פרסומת. יש לדחות טענה זו. היא לא הוכחה וגם אם הייתה מוכחת, מי שאמור להסכים באופן יזום לקבל פרסומת הוא הנמען. יצירת ברירת מחדל לפיה על הנמען לשנות את ברירת המחדל, כלומר ליזום איסור, נוגדת את הוראות החוק והפסיקה שמציבות דרישה הפוכה. ישנן ראיות לכאורה שהמשיבה צירפה לרשימות נמעניה למשלוח פרסומות את מי שרכש ממנה מוצרים, או רק התחיל בהליך הרכישה ולא סיים אותו, ללא שאותם רוכשים נתנו הסכמה יזומה לקבלת פרסומות. העובדה שבחלק מהמקרים מנגנון המשיבה כיבד הסרה, אינו מאיין את עצם שליחת הדואר או המסרונים מלכתחילה.

ההודעות שצורפו לבקשה אינן מנוסחות כממוענות לנמען מסוים והן מקדמות את שיווק מוצרי המשיבה. מדובר בדברי פרסומת, גם אם המשיבה לא כללה את מילת הסינון "פרסומת". די בכך שהנמען יקבל פרסומת שלא הסכים לקבלה כדי לחלל את פרטיותו ולגרום לו עוגמת נפש עקב הטרדתו. עדות המבקשים תאמה את דרישות הדין בעניין הנזק. הוכחה קיומה של קבוצה. המבקשים לא הסתירו שהם מרבים להגיש תביעות בעניין הפרת חוק התקשורת. להפך, הם גאים בכך. לפי הפסיקה אין בכך כדי לפגוע בתום לב המבקשים. אין לפסול את המבקשים מלשמש כתובעים ייצוגיים. יש לקבל את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המבקשים עמד בנטל להצביע כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט, שיש לכאורה אפשרות סבירה שהיא תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה. המשיבה תישא בשכ"ט ב"כ המבקשים בסך 15,000 ש"ח.