תביעת לשון הרע על פוסטים בפייסבוק (פסק-דין, שלום עכו, השופטת אביגיל זכריה):

העובדות: תביעת לשון רע שעילתה בשני פרסומים של הנתבע בפייסבוק. בפוסט הראשון הנתבע טען כי התובע, אחיו של שכן עמו יש לנתבע סכסוך, מיודד עם קציני משטרה ופתח על פי הטענה חברה עם מפקד תחנת משטרת זבולון לשעבר. מהפרסום עולה לכאורה טענה בדבר שחיתות על רקע יחסי הקירבה האמורים. בפוסט השני נרשם כי התובע (יחד עם אחיו) חשודים בשיבוש הליכים על ידי קשירת קשר עם עובדי ציבור.

נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. חוק איסור לשון הרע חל על פרסומים בפייסבוק, על מכלול החסינויות וההגנות שבו, תוך יישומו המושכל והתאמתו לעידן המודרני, והכל בראי החקיקה והפסיקה הקיימות והמתעדכנות. הנתבע אישר את שני הפרסומים וכי ביצע אותם. הפרסומים נעשו בכתב והגיעו לידיעת אנשים נוספים. יש לדחות את הטענה כי היה התובע להביא עדים שקראו את הפוסט. מרגע שהפרסום נעשה בכתב קיימת חזקה בדבר הפרסום וממילא השיתופים וה"לייקים" שנעשו לפרסומים מדברים בעד עצמם. הפרסום הראשון, גם אם אינו חף מקשיים, עדיין אינו מעביר את הדברים מעבר לסף לשון הרע בעוד שהפרסום השני, המציין בכותרתו כי התובע חשוד בשיבוש הליכים, עולה כדי לשון הרע. הפוסט הראשון יכול לחסות, גם אם בדוחק, תחת חופש הביטוי בשים לב לניסוחים הכלליים המופיעים בו והיות הדברים כאלה שאין בהם כדי לחצות את הרף הנדרש אל מעבר ללשון הרע. לנתבע לא עומדות הגנות החוק ביחס לפרסום השני. הנתבע יפצה את התובע ב-15,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות בסך 6,000 ש"ח.