הדרך להתמודד עם פסילת הרישיון אינה בדרך של ביוש השוטר שעצר את הנתבעת (פסק-דין, שלום ב"ש, השופט יורם ברוזה):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע, שוטר במשטרת התנועה, עצר את הנתבעת לבדיקת אלכוהול. לאחר מספר ניסיונות לביצוע בדיקה שלא צלחו, קיבלה הנתבעת הזמנה לדין באשמה כי נהגה ברכב בהיותה שיכורה, בכך שסירבה לתת דגימת אוויר נשוף. לאחר שהגיעה לביתה פרסמה הנתבעת בפייסבוק את הפוסטים נשוא התביעה (אליהם צורפה גם תמונה התובע), שהתובע טען כי הם לשון הרע כלפיו, וכן הגישה תלונה למח"ש (שנסגרה). 

נפסק: חוק איסור לשון הרע קובע כי כל פרסום שמטרתו לבזות את האחר, להשפיל אותו, לפגוע במשרתו, במקצועו או במשלח ידו, הוא לשון הרע כהגדרתו בחוק. הפרסום שעשתה הנתבעת הוא פרסום כזה. התובע עצר את הנתבעת לבדיקה שגרתית. הנתבעת לא שיתפה פעולה עם הבדיקה (ועל כך היא הורשעה) ורכבה נלקח והיא קיבלה פסילה מנהלתית. כפי שניתן לראות בסרטוני התובע, הנתבעת מצד אחד מכשילה את הבדיקה ומצד שני אין כל פעולה מטרידה של התובע כלפיה. הנתבעת חזרה לביתה והחליטה שהדרך להתמודד עם המצב בו יש נגדה כתב אישום וכי רישיונה נשלל הוא לפעול בהליך של ביוש כנגד התובע בדרך של פרסום רשומה. הנתבעת המשיכה וניהלה על גבי הרשומה דו-שיח עם מספר מגיבים, במהלכו המשיכה והטיחה בתובע עלבונות, עד שלאחר כשבוע הבינה שיש להסיר את הרשומה וכך עשתה. יש ברשומה ובתגובות לה לשון הרע לפי החוק, שכן מצד אחד אין בהם אמת ומצד שני יש בהם לבייש, להשפיל, לבזות ולנסות ולפגוע בפרנסתו של התובע. לנתבעת לא עומדת הגנת אמת דיברתי, שכן הפרסום לא היה אמת. אין בדברים משום הבעת דעה ולא מדובר בפרסום שנעשה בתום לב. הנתבעת תפצה את התובע ב-25,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 7,500 ש"ח.