פיצוי על פגיעה בפרטיות בשל פרסום צילומי ריהוט גן בחצר ביתם של התובעים (פסק-דין, שלום טבריה, השופטת ברכה לכמן):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל פגיעה בפרטיות והפרת זכות יוצרים, בשל פרסום צילומי ריהוט גן בחצר ביתם של התובעים. התובעים רכשו מהנתבעת ריהוט גן לביתם, כאשר ביום האספקה צילם נציג הנתבעת מספר צילומים. לתובעים התברר כי צילום ביתם משמש כשלט פרסומת על משאיות הנתבעת וכן התפרסם גם בפייסבוק ובאינסטגרם. התובעים טענו כי לא נתנו את אישורם לפרסום ואילו הנתבעת טענה כי הצילומים נעשו בהסכמת ובידיעת התובעים.

נפסק: הנטל להוכיח כי ניתנה הסכמת התובעים לצילום ולפרסום התמונות מוטל על הנתבעת והיא לא הרימה נטל זה. הסכמה לצילום ופרסום התמונות צריכה להיעשות מדעת ובאופן מפורש או במשתמע. הנתבעת צילמה ופרסמה את התמונות ללא הסכמת התובעים. אשר לטענה להפרת זכויות יוצרים, התובעים לא הוכיחו כי מדובר ביצירה אדריכלית. הצילומים לא היו של בית התובעים אלא התמקדו בגינה ובריהוט הגן בה. חצר הבית / מתחם הבריכה אינם יצירת אמן אדריכלי שעליה מגן חוק זכות יוצרים. דין הטענה להידחות. בצילומים לא צולמו התובעים או מי ממשפחתם ולא צוינה כתובתם. כל שצולם הוא מתחם הבריכה בגינה וריהוט הגן בו. מי שאינו מכיר את בית התובעים לא יקשר בהכרח בין בית התובעים לתובעים. לכן, סעיפים 2(1) ו-2(3) לחוק הגנת הפרטיות אינם חלים. יש לבחון האם הנתבעים הפרו את סעיף 2(11) לחוק, כלומר האם הצילום נכלל בגדר עניין הנוגע לצנעת חייהם האישיים של התובעים [עניין גוטסמן - ע"א 1697/11].

התמונות לא צולמו מבחוץ אלא מפנים הבית. לא ניתן היה לצלם את התמונות מבחוץ וחלק מהתמונות מציגות חלק מפנים הבית (ויטרינת הסלון). אין מדובר בתמונות שמראות רק את חזית הבית ופרסומן פוגע בצנעת חייהם האישיים של התובעים לפי סעיף 2(11) לחוק. יש לדחות את הטענה כי התובעים חשפו ממילא את ביתם לעיני כל באינסטגרם, ולכן מידע זה ממילא נמצא במרחב הציבורי. גם אם הדבר נכון והתובעת וויתרה על פרטיותה בהיבטים מסוימים, אין לייחס לכך הסכמה גורפת לפרסום הפרטים הנוגעים לבית מגוריה [עניין שורשן - ע"א 6185-08-20]. לא עומדת לנתבעת הגנת תום הלב לפי סעיף 18 לחוק. היה עליה לדעת על האפשרות של פגיעה בפרטיות. הצילום נעשה מתוך הבית ולא מרשות הרבים, ובחלק מהתמונות מופיע פנים הבית. לא הוכח כי ניתנה הסכמה לצילום ובוודאי לא לפרסום התמונות באופן נרחב על גבי משאיות הנתבעת ובפלטפורמות שונות. לא הוכח כי הנתבעת פעלה בתום לב וכי הפגיעה נעשתה באחת מהנסיבות האמורות בסעיף 18(2) לחוק. הנתבעת תפצה את התובעים ב-18,000 ש"ח.