תביעות לשון הרע הדדיות בין יועצת תקשורת לעו"ד ששכרה את שירותיה (פסק-דין, שלום רחובות, השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ):

העובדות: תביעה ותביעה שכנגד בעילת לשון הרע. התובעת היא יועצת תקשורת והנתבעת היא עו"ד. התובעת טענה, בין היתר, כי קשרה קשר עסקי עם הנתבעת לספק לה שירותים מקצועיים, אך כי הקשר הסתיים לאחר כחודש משום שהנתבעת חדלה לשלם על השירותים. התובעת טענה כי כחלק מסיום הקשר, החלה הנתבעת להכפיש אותה ולפגוע בשמה הטוב, לרבות בפרסומים ברשתות חברתיות. הנתבעת טענה, בין היתר, כי בחרה לסיים את הקשר עם התובעת לאור התנהלותה וכן כי מדובר בתביעת השתקה, כי פרסומיה הן תגובות לפרסומי התובעת וכי עומדות לה הגנות חוק איסור לשון הרע. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד שעניינה בפרסומים של התובעת בפייסבוק ובהודעות פרטיות שנשלחו בצורה רחבה.

נפסק: לאחר שבחן את הפרסומים קבע ביהמ"ש כי בתביעה העיקרית - דין התביעה להידחות ביחס לאחד מהפרסומים ולהתקבל ביחס ל-11 פרסומים אחרים; ובתביעה שכנגד - דין התביעה להידחות ביחס לאחד מהפרסומים ולהתקבל ביחס ל-7 פרסומים אחרים. מדובר בתביעת אשת יחסי ציבור בשל פרסומים שפגעו בשמה הטוב, בעיסוקה, שהיה בהם להשפילה או לבזותה בפני הבריות. התביעה שכנגד הוגשה על ידי עו"ד, והפרסומים היה בהם לייחס לה מעשים שיש בהם לפגוע בשמה הטוב, בעיסוקה ואף להשפילה ולבזותה בפני הבריות. בפרסומים ההדדיים היה כדי להוציא דיבתן של השתיים רעה ולכן דין התביעות להתקבל. מדובר בסכסוך קשה בין התובעת לנתבעת, כאשר כל אחת מהן טוענת שהיא מגיבה לפרסום של השנייה. כל אחת מהן טוענת כי הפרסומים נעשו על ידי רעותה במכוון כדי לפגוע בה, גם אם כל אחת רואה עצמה כקורבן למעשי השנייה. היקף הפרסומים, הלשון הקשה, החזרתיות בפרסומים, העדר ההתנצלות ועוד מוכיחים כי הפרסומים נועדו לפגוע במושא הפרסום. הן הנתבעת והן הנתבעת שכנגד לא חזרו בהן מהפרסומים. כך גם לא התנצלו על הפרסומים. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 50,000 ש"ח וכן סכום נוסף של 50,000 ש"ח בשל הכוונה לפגוע. התובעת תשלם לנתבעת, בתביעה שכנגד, סך של 25,000 ש"ח וכן סכום נוסף של 25,000 ש"ח בשל הכוונה לפגוע.