חובה לאפשר הסרה בהודעה למספר ממנו נשלחה ההודעה, ולא בהודעה למספר אחר (פסק-דין, תביעות קטנות בת-ים, הרשם מיכאל שמפל):

העובדות: הנתבעת היא מפעילת אתר הסחר האלקטרוני One Project. התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 39 מסרונים שיווקיים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחרף בקשות הסרה חוזרות ונשנות.  

נפסק: דין התביעה להתקבל. עיון בהודעות מלמד שהן כולן "דבר פרסומת" לצורך החוק. בסיום כל הודעה הופיע מספר להסרה, שאינו המספר ממנו נשלחו ההודעות. בכל פעם שהתובע קיבל הודעה שיווקית מהנתבעת, הוא השיב לאותו המספר ממנו נשלחה ההודעה, אך המשיך לקבל הודעות שיווקיות בתדירות גבוהה. בהתאם לדין ולפסיקה, היה על הנתבעת לאפשר לתובע את ההסרה מרשימת הדיוור בדיוק בדרך בה הוא קיבל את הודעות הספאם, על דרך מתן אפשרות להשיב בדיוק לאותו מספר טלפון ממנו נשלחה הודעת הספאם ולא על דרך הפנייה לשלוח בקשת הסרה למספר טלפון אחר לגמרי. הנתבעת לא סיפקה הסבר הגיוני מדוע לא הסירה את התובע מרשימת הדיוור חרף העובדה כי הוא דרש זאת ממנה לאחר כל הודעת ספאם אותה קיבל. הוכח כי בקשות אלה הגיעו ליעדן. הנתבעת תפצה את התובע בסך של 12,000 ש"ח בגין 24 הודעות שנשלחו לפני מכתב ההתראה; סך של 16,000 ש"ח בגין 16 הודעות שהמשיכה הנתבעת לשלוח לתובע גם לאחר שקיבלה לידיה את מכתב ההתראה; סך של 1,000 ש"ח בגין הוצאות, בזבוז זמן ועוגמת נפש שנגרמו לתובע והוצאות משפט של 2,000 ש"ח.