קבלת בקשה לאישור תובענה כייצוגית על הפרת הוראות חוק הספאם (החלטה, שלום ת"א, השופט עדי הדר):

העובדות: בקשה לאישור תביעה כייצוגית, בטענה למשלוח הודעות פרסומת ללא הסכמת הנמענים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה, בין היתר, שמדובר בניסיון של תובע סדרתי להתעשר שלא כדין על חשבונה וכי המבקש הסתיר שהוא לקוח של המשיבה וכי אישר את תקנונה במהלך רכישת כרטיסים. המבקש טען כי המשיבה לא הוכיחה כי אישר את התקנון.

נפסק: אין מחלוקת שהמשיבה אחראית למשלוח ההודעות הנזכרות בבקשה וכי הן פרסומיות. יש לצפות שאם המבקש אישר תקנון, היה על המשיבה להציג את האישור. המשיבה ביקשה לקבוע כי די בעדות נציגה לפיה לא ניתן לרכוש כרטיס ללא אישור התקנון. היה עליה לצרף צילום ממערכת המחשב של החברה שמפעילה עבורה את מערכת התקשורת עם הנמענים. המשיבה לא הוכיחה כי המבקש אישר את התקנון. גם אם היה מוצג המופע בו נכתב שתנאי לרכישת הכרטיסים הוא עיון בתקנון של 7 עמודים, כשהתנאי הנוגע להסכמה מופיע בעמוד השישי, יש קושי לראות בכך הסכמה לקבלת פרסומות מהמשיבה. טענת המשיבה שהמבקש עו"ד אינה מסייעת, שעה שהמשיבה מצפה שמי שמעונין לרכוש כרטיס כניסה למשחק כדורסל אחד, להבדיל למשל מרכישת מנוי, יעיין ב-7 עמודים כדי לגלות בעמוד השישי שרכישת כרטיס למשחק גוררת בחובה הסכמה לקבלת פרסומות מהמשיבה. קמה עילת תביעה אישית למבקש. אשר לטענת המשיבה כי היתה רשאית לשלוח את ההודעות מכוח סעיף 30א(ג) לחוק, הרי שלמשיבה קושי עם התנאי לפיו ניתנה לנמען הזדמנות, שלא נוצלה, לסרב להיכלל ברשימת התפוצה של העוסק. אין במסרונים את שמה של המשיבה. המבקש עמד בנטל להצביע כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט, שיש לכאורה אפשרות סבירה שהיא תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.