חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו אינם מקנים זכות כללית למחיקת מידע אישי ממאגרי מידע (פסק-דין, שלום פ"ת, השופט אמיר לוקשינסקי-גל):

העובדות: ערעור לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א-1981, על סירוב המשיבה למחוק מידע אישי על המערער השמור במאגרי המידע שלה. המערער היה מבוטח בעבר אצל המשיבה ובחלוף תקופת הביטוח עבר לחברת ביטוח אחרת. המערער פנה למשיבה לפי סעיף 13-14 לחוק הגנת הפרטיות, בבקשה לקבל העתק מהמידע האישי שעליו במאגרי המידע של המשיבה. בנוסף, המערער ביקש כי לאחר מסירת המידע, תבער אותו המשיבה ממאגריה, שכן אגירת המידע פוגעת בפרטיותו. המשיבה העבירה למבקש את המידע שביקש, אך התנגדה למחיקת המידע ממאגריה.

נפסק: דין הערעור להידחות. סעיף 14(א) לחוק ותקנה 7 לתקנות מסדירים את הזכות לפנות בבקשה לתיקון או למחיקה של מידע ש"אינו שלם, ברור או מעודכן". זכות הערעור היא על סירוב של בעל מאגר מידע להיעתר לבקשה לתיקון או מחיקה של מידע. זכות הערעור היא בשאלה האם סירוב בעל מאגר המידע לתקן או למחוק מידע ש"אינו שלם, ברור או מעודכן" היא כדין, אם לאו. אין יסוד לטענה לפיה תקנה 8 מקנה כביכול זכות ערעור כללית למחיקת כל מידע, גם כאשר המידע הוא שלם, ברור ומעודכן. הטענה סותרת את לשונם הברורה של החוק והתקנות. המערער טען כי מידע שאינו נדרש עוד למילוי המטרה שלשמה הוא נאסף ונשמר, אשר רק בעבורה ניתנה ההסכמה למסירת המידע, הוא בגדר מידע שאינו "מעודכן" ושמכאן נובעת זכותו לבקש את מחיקתו. עם זאת, המערער לא הוכיח כי המידע שעליו במאגרי המידע של המשיבה הוא "מידע עודף", גם אם ניתן היה לקבל את פרשנותו המשפטית. הערעור הוא כללי וכוללני ונעדר פירוט על המידע עצמו שמחיקתו נתבקשתה באופן גורף.

עמדת המערער לפיה אין למשיבה צורך לגיטימי במידע לאחר סיום ההתקשרות וסיום תקופת הפוליסות, התואם למטרת שמירת המידע, מעוררת קשיים. למשל, מטרה מרכזית של איסוף המידע ושמירתו היא מתן יכולת לחברת הביטוח להתמודד עם חיוביה לפי הדין, ובכלל זאת עם תביעות פוטנציאליות של צדדים שלישיים לקבלת תגמולי ביטוח. העובדה שמידע במאגר עשוי להיות רלבנטי לבעל מאגר המידע גם לאחר תום ההתקשרות החוזית, ולכן אין לחייב את בעל מאגר המידע למחקו, התקבלה גם בפסיקה [עניין לירן - ת"א 1994/06]. השאלה אימתי יש להורות לבעל מאגר מידע למחוק מידע פרטי שקיבל למאגר המידע כדין, ומהם הצעדים שיש לדרוש מבעל מאגר מידע לנקוט על מנת להבטיח שלא יוותר בידיו מידע פרטי שהפך ל"מידע עודף" בחלוף הזמן, היא סוגיה רוחבית וכבדת משקל, שמוטב שתוסדר בחקיקה.